טוב, אז אוטוטו אנחנו אמורים לעבור באמת, ואני כולי צמרמורות וריגושים.
האמת היא שהשבוע דיברתי עם הדייר הנוכחי של הדירה והבחור אמר שהוא רוצה לדבר עם הבעל בית כי הוא רוצה להשאר שם עוד כמה ימים, ואני לא ממש אהבתי את העניין בלשון ההמעטה - לא שאני מניאק או משהו כזה, אני מבין שיכול להיות שהוא ממש צריך את זה ואין לו ברירה, ואני יודע שאני בא מההורים ובמצב של אין ברירה לי יש אפשרות למשוך עוד כמה ימים, אבל אני לא עושה את המעבר כי סתם התחשק לי אלא כי כל יום שם יוסיף לי עוד כמה ימים לחיים כי באמת לא טוב לי בבית עם ההורים, ומעוד הרבה סיבות, ומעבר לזה גם אני וגם השותף שלי הזמנו דברים שאמורים להגיע לשם ישירות ואי אפשר כל יומיים להתקשר לחברות ולבקש שידחו את ההובלה בעוד כמה ימים - זה לא מחסן שם, זה חנות...
וחוץ מזה, שאם באמת לא היה לי איפה לשהות? כאילו, זה לא שאין דיירים שאמורים להחליף אותו - יש ועוד איך, אני לא מבין איך הוא יכול לסמוך על מצב כזה - הוא גם ככה כבר יותר משבועיים מעבר לזמן התפוגה של החוזה שלו...
מעבר לזה יש עוד דברים טכנים שהופכים את המצב לבעייתי בקטע של הדחייה, ומעבר גם לזה רציתי שהימים של החג יתנו קצת אפשרות להיות שם ולנקות....
בכל מקרה, אז לא כל כך אהבתי את הרעיון כאמור, והתקשרתי לבעל הבית לברר את פשר העניין , אבל לפי מה שנראה לי מה"מה פתאום" שהוא אמר לי, לא נראה לי שיהיה איזה עיכוב אז אני קצת יותר רגוע עכשיו....
האמת שקצת מפחיד אותי עכשיו הקטע של הכסף ואני באמת מקווה שאני אצליח לעשות את הצעד הזה כמו שצריך... אבל אני לא אתן לחששות להסות אותי... אז אני אתאמץ קצת יותר מהרגיל... לא רומסים חלום בגלל פחדים קטנים:))
שבת שלום אנשים:))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
