לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לגעת בשמיים


יומנו של בלוגר גאה

כינוי:  What A Mess

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סגירת הבלוג


שלום לכולם.

 

בעקבות העובדה שאני מזהה העדר זמן לכתוב , ומכיוון שהצורך בכתיבה כאן ככל הנראה כבר לא מה שהיה פעם, אני ככל הנראה הולך לסגור את הבלוג.. הייתי שמח לשמור אותו או לגבות אותו אצלי כדי לזכור את מה שעבר עליי, אבל אני לא מכיר דרך לעשות את זה... אם אתם מכירים אני אשמח להצעות.

 

לא יודע מתי בדיוק אני אעשה את זה, אבל זה קרוב, אז רציתי להגיד תודה לכולם על התמיכה והאהבה בשנים האחרונות, ואני אוהב אתכם ומעריך עד מאוד ... ושיהיה לכולנו בהצלחה... אמן :)

נכתב על ידי What A Mess , 14/2/2008 18:58   בקטגוריות מיוחד  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום אבל לאומי - מותה של הדמוקרטיה וחופש הפרט


תקראו את הקטע הזה.

תקראו ותבכו... היום מתה רשמית הדמוקטיה בישראל... היום זה היום בו הדת היהודית והשמרנות המחישו כמה לא צריך ללכת עד איראן בשביל למצוא את האייתלולות, כמה לא צריך לחפש את הג'יהאד באיסלאם כי גם ביהדות כנראה שקדושת החיים היא מושג מאוד מוגבל ויחסי... היום זה היום בו הומחשה בצורה מפחידה העוצמה ופוטנציאל ההרס של הפאשיזם הדתי... אני בוש ונכלם על כך שאני חי במדינה שבה נבחרי הציבור , על אף היותם חיים במאה העשרים ואחת, חיים עם השקפת עולם של המאה השש עשרה במקרה הטוב, ולא זו בלבד שהם חיים בה, אלא הם גם כופים על אחרים לחיות בה בגללם.

היום הזה הוא היום בו הומחשה בצורה הטובה ביותר הסיבה למה יש להוקיע את הדת מכל חברה מודרנית, את הסיבה למה אפילו אם הייתי סטרייט לא הייתי מוכן שאנשי דת יתקרבו לילדים שלי מעבר לברית מילה, וגם על זה יש מקום לדיון... היום זה היום בו השנאה שלי לדת גברה הרבה מעבר לסלידה הרגילה שלי אליה... היום זה היום בו הומחש שאין מנוס מלדרוש בתוקף הפרדת דת ממדינה... היום זה היום בו הבנתי כי האידיאולוגיה היחידה שאני הולך לתמוך בה בשנים הקרובות היא בסגנון מרץ - אין שאלה של שמאל וימין, יש רק שאלה של לבעוט את הדת החוצה כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.

הדת היהודית מתיימרת הרבה פעמים בהרבה פורומים וסיטואציות להיות הדת ההומנית, הנכונה, החכמה... אך היום היא הבהירה שהיא איננה שונה מחברותיה , ואין היא אלא זאב בכסות עורו של כבש , שהינו תמים למראה בלבד.

אם יש פה מישהו דתי שרוצה להגיב בתגובות נאצה הוא יכול, אני לא יכול למחוק מפה תגובות כי אין לי מנוי פרו... ואתם יודעים משהו? גם לא הייתי מוחק אם יכולתי... תגובות שכאלה רק ממחישות כמה הדתיים הם חיות ברבריות שכופות על האחרים לקבל את תביעותיהן, ואם לא תתקבלנה הם שוברים את הכלים ושורפים את המגרש... קצת מזכיר את התנהלות הטרור המוסלמי ... ולא באופן מפתיע או מקרי... הדת היא השורש המשותף... רק שנאה היא מפיצה... ושלא יחרטטו לי שדת היא דבר יפה... יוזמי החוק מכילים בשורתיהם גם אנשי מפדל, שאמורים להיות הפחות קיצוניים... הדת היא אותה דת, והחרא והגועל נפש זהים...

 

היום הוא יום אבל לאומי - מותה של הדמוקרטיה וחופש הפרט! ואני כולי תקווה שאנשים יתעוררו בארץ הזו ויצביעו למרץ בהמוניהם הפעם - היחידה שעומדת כנגד היוזמה חסרת הבושה הזו !

 

אני לא אתפלא אם החוק הבא ידרוש סגירה של מקומות בילוי של גייז, ואחריו סגירה של מקומות בילוי שפתוחים בשבת, ואחריו ידרשו להחזיר את החוק שאוסר יחסי מין בין גברים... תנו להם עוד כמה שנים, והומואים יוצאו מחוץ לחוק.... איראן זה כאן!

נכתב על ידי What A Mess , 6/6/2007 18:27   בקטגוריות מיוחד, אקטואליה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



העולם אינו יפה - הוא קיים


אנחנו מבלים את כל החיים בשיפוט הסובב - מה יפה, מי נחמד, מי אדם טוב, מה יעיל, מה חכם ובלה בלה בלה... עושים הכל הכל, ועוד קצת מעבר כדי להכניס הכל למסגרות תחת קיטלוג כך שיתאים לתפיסה שלנו, שיהיה מוגדר אצלנו , הכל כדי לא להתקל בלא נודע, הכל כדי שתיהיה לנו לפחות תפיסה של "הכל בשליטה" ... מי קבע שעצים ירוקים זה יפה? אולי דווקא בשלכת הם יפים, אולי בלי עלים הם יפים, אולי בכלל עצים זה לא דבר יפה.. מי קבע שאדם שעונה שלום ברחוב הוא נחמד? מה זה נחמד בכלל?  אני כל הזמן אומר שאני לא שופט אחרים... שאני לא עושה סטוצים, ולא מוצא את עצמי בעולם שהמושג סטוץ קיים בו , אבל  - אני תמיד מדגיש - אני לא שופט את מי שעושה את זה, אני פשוט לא רואה את זה כמתאים לי... ועד היום חייתי עם תפיסת המציאות הזו ולא הייתה לי איתה בעיה ממשית... עד שפתאום הבנתי היום שלפני כמה ימים עשיתי משהו שלא באמת רחוק מסטוץ... לא רק שהוא לא רחוק מסטוץ, הוא אולי אפילו יותר גרוע בתפיסת עולם קצת יותר מפוכחת משלי... ועכשיו קשה לי עם זה, כי פתאום התפיסה ה"לא שיפוטית" שלי מתהפכת עליי ואני כמעט ושומע את הפטיש השיפוטי דורש שקט באולם, ומבין שהאוחז בפטיש הוא לא אחר מאשר אני... יכול להיות שאני צבוע, או בעל סטנדרט שיפוט כפול - אחד לי, ואחד לאחרים - וכל זה עם תעודת הכשר תוצרת עצמית שלי שהכיתוב "ללא שיפוט" מתנשאת עליה באותיות קידוש לבנה...  יש בי קצת בוז עצמי עכשיו, פתאום אני מוצא בי אלטר אגו שלא ידעתי עליו למרות שהיה לנגד עייני כל העת, ווואללה, אין לי מושג איך לאכול את זה.. אז אני תופס את עצמי עכשיו בדילמה... איך להתמודד עם זה , איך להמשיך הלאה ... לא יודע, סוג של קריסת השקפה ...
נכתב על ידי What A Mess , 4/6/2007 19:32   בקטגוריות מיוחד  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
10,979
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWhat A Mess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על What A Mess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)