התגובות בפוסט של איתמר לסיכום פרוייקט העבודה גרמו לי לתהות שוב איך אפשר להבהיר כי הבלוג הזה אינו קבוצת חברים סגורה, שאינה מעוניינת לקבל לשורותיה מתפקדים חדשים.

הטענה הזו בעייתית מכמה סיבות, ובעיקר היא מזכירה לי את הימים הרחוקים בנוער רצ, כאשר אחד מחברי הקבוצה שאליה השתייכתי אמר שאנחנו לא צריכים לדבר על פוליטיקה, כי גם ככה כולנו מסכימים. במקום זאת, הוא הציע קרב קרמבואים.

במלים אחרות, את איתמר יש לי כל יום. אני רוצה צעצועים חדשים.

וכך עושים זאת:

1. שולחים מייל למיטל (meitalsha בג'ימייל), לאיתמר (itamarshaaltiel בג'ימייל) או לההם (hemeitster בג'ימייל)

2. הם מעלים את הפוסט.

3. למחרת באים בהתרגשות, כדי לבדוק את התגובות.

יותר פשוט מלפתוח יוזר בפליקר, לעזאזל.