ביקורת או סקירה?*

דנה אולמרט (מיטל שרון)

כותבת אידה פינק בסיפורה "בוקר אביבי": "השעון מעל למזנון זמזם ומיד אחר-כך צלצל את השעה שתים-עשרה. בעיר כבר היה שקט וריק. הגשם פסק והשמש התקשתה לבקוע מבעד לענני הנוצה הלבנים. מהמטבח נשמעו פצפוצי בשר מיטגן".

מהו הקטע הזה – האם זו ביקורת או סקירה? כדי לענות על שאלה זו, מן הראוי להבדיל בין השתיים. יאמרו אנשי הספרות, ביקורת היא אמנות השיפוט הספרותי. שיפוט כזה הוא שאלה של עקרונות וקני-מידה. הסקירה, לעומת זאת, איננה שיפוטית. הסקירה היא תיאורית.

אולי עכשיו נוכל לענות על השאלה האם הקטע של פינק או ביקורתי או תיאורי? ספק רב. מצד אחד, פינק נמנעת כאן מכל טון ביקורתי. היא אינה קובעת אמות מידה. היא מתארת בוקר שגרתי. האם התשובה לשאלה תשתנה אם אומר כי הבוקר הזה, שגרתי ככל הבקרים, הוא הבוקר הראשון של המלחמה הגדולה? בוודאי.

אם נניח לרגע בצד את הבעייתיות שבניסיון לקבוע קו גבול ברור ודיכוטומי בין ביקורת לסקירה, נוכל לשאול מיהו המבקר ומיהו הסוקר. כאשר למדתי בלונדון, נסעתי כמה פעמים לביקור ברחובות אוקסופרד וקיימברידג'. בהתהלכי שם, בינות מבני האבן המרשימים, נהגתי לדמיין את וירג'יניה וולף, כועסת על כי לא ניתן לה לבקר בספריית המוסד האקדמי. וירג'יניה כזו, האם הייתה יכולה לרשום רשימה ביקורתית? האם אותה וירג'יניה הייתה יכולה לקחת לידה את רשימת אמות המידה המקובלת לתקופתה, ולהיעזר בה כדי לכתוב ביקורת על ספר כלשהו? לא. הרשימה, ביחד עם הספרייה, לא נועדה לווירג'יניה. וירג'יניה יכולה הייתה, לפחות בתחילת דרכה, להיעזר רק בסקירה.

השאלה "ביקורת או סקירה" אינה תמימה כפי שהיא נראית. היא מכילה שיפוט ערכי שמעדיף את הביקורת, את השיפוט, את הקביעה החד משמעית: לפנינו ספר ראוי. חד משמעויות שכזו כוחה יפה לגיבורים אחרים, לזמנים שבהם היה בית קפה אחד, שממנו יצאו המלכים ובו הושפלו מלכי העבר. אנחנו, כך נדמה לי, מנסים לנווט לעבר חופים אחרים, מפורצים יותר וחדים פחות.

עידן צבעוני (מיטל שרון)

*אהמ, זו סאטירה, אם העניין עדיין לא ברור.

ערב אחד הבנתי כי עברה יותר משנה מאז שפתחנו את המקום הזה – לא אירוע שאפשר לעבור עליו בשתיקה. מייד יצרתי קשר עם איתמר שאלתיאל והבהרתי לו כי עליו להתכונן לגרוע מכל – פרוייקט.

ישבנו וחשבנו. גירדנו ותהינו. מה נוכל לעשות לציון יום השנה לבלוג? ואז. חברינו מ"הארץ", נתנו לנו את הפתרון: אנחנו נעשה ערב מיוחד, בהשתתפות טובי אנשי הספרות בארץ, כדי לדון במוסד הביקורת הספרותית. אם מוסף "ספרים" יכול , גם אנחנו יכולים.

משמאל לימין, מלמעלה למטה:

ג'ונתן סוויפט, מת'יו ארנולד, ג'ורג' אורוול,

הלן סיקסו, אנדריי ז'דאנוב ומיכאיל באכטין.

כולם רצו לתרום, אבל היה צורך להצטמצם.

(התמונות: גוגל ו-ויקיפדיה)

הזמנו את כולם: בני ציפר, רולאן בארת, דנה אולמרט, דורי מנור, ניר ברעם, יצחק לאור ועידן צבעוני. כולם שמחו להשתתף בחגיגה המפוארת. ודאי ידעו כי כל מי שהוא מישהו רוצה ששמו ייקשר באירוע הזה.

התוצאה תונח לפניכם בימים הקרובים.