אולי אהפוך לקפקא

הדף האחרון בבלוג הזה די מביך אותי. אני חייבת להודות שממש בא לי שהוא יעלם. אבל זה נראה לי קצת תבוסתני למחוק אותו אז אני מתעלמת. למי שמתעניין הכל כרגיל ושום דבר לא. אני מתכננת לנסוע לטיול רכבות בארופה בטווח של עוד חודשיים-שלושה, אבל עליי לציין שזו תכנית שעלתה בדעתי לפני יומיים, כשימים ספורים לפני כן הייתי נחושה בדעתי לחפש לי דירה טובה מזו שאני גרה בה ולהשתקע בה. יש להוסיף שמעט לפני כן שקלתי ברצינות מעבר לירושליים, וגם הגירה לעיר במדינה זרה ועבודה סזיפית כשוטפת כלים חלפה במוחי לאחרונה.

היום גיליתי שיש סיכוי שאשעבד את עצמי לקורס באוניברסיטה הפתוחה בסמסטר הקרוב, שזה סוג של הדבר הנכון לעשות אם אני רוצה לחזור ללמוד בשנה הבאה ולסיים בפחות משלוש שנים. מכיוון שאני אחרי שנתיים באוניברסיטה ואני מפקפקת ביכולתי לבלות עוד שלוש שנים בלימודי תואר ראשון (בתחום אחר), נראה לי שקיצור דרך יהיה הכרחי כאן. מצד שני, לימודים באוני' הפתוחה זה הדבר שהכי פחות סביר שאני אשקיע בו, בעיקר כשהקורס המדובר לא מעניין אותי כלל (אבל הוא סוג של הכרח).

אני לא ממש רוצה לפתוח עם עצמי בדיון הנוגע למה אני בדיוק עושה עם עצמי כרגע. אני מקווה שבקרוב תהיה לי יותר וודאות. כרגע אני הולכת אחרי איזו עצה שקיבלתי מאישה מקסימה למדיי שעוזרת לקבל החלטות, ולא- היא לא קוראת בקפה/בכוכבים/בכף היד. היא מישהי ממש מקסימה ורב תחומית שיעצה לי ללמוד פסיכודרמה וטענה שאני אהיה מאוד טובה בזה. זה תחום יחסית חדש בארץ והוא נלמד לתואר שני. זה טיפול בתאטרון. לטפל באחרים זה רעיון מופרך שאני מתקשה לחשוב עליו, אבל אני כל כך חסרת מושג שאני חושבת ללכת על זה, ולו רק כי היא אחת הנשים היותר חביבות שפגשתי.

היא מין אישה מבוגרת כזו ויש לה חתול לבן ופרוותי שקוראים לו מייקי, זה כמובן לא קשור לעיסוק שלה כמכוונת מיקצועית (ככה אני קוראת לזה). יש לה מין דיבור דידקטי שיכול לעצבן במינונים גבוהים אבל במינון שאני נחשפתי אליו הוא מאוד התחבב עליי. היא מין סבתא אינטלקטואלית חובבת חתולים, מהסוג שמדבר שעות עם החתול שלו ומשוכנע שהחתול מבין הכל ושיש לו אישיות כובשת. אני מעדיפה כלבים ולא בטוחה ביכולתם להבין אותי, אבל חובבי חיות מוצאים בקלות רבה יחסית דרך לליבי.

בקיצור, היה לי די כייף להיפגש ולדבר איתה, כנראה שהיה לי מחסור בחברה סבתאית. אני לא רוצה להודות שוב בעובדה שאני לא ממש מאוהבת בסבתא שלי. זה מסוג הדברים שנראים לי כמעט חטא, לא לחבב סבתא. אני מאוד מחבבת זקנים, אבל מסתבר שרק מסוג מסויים. לצערי אני לא סבלנית ואנשים שהשקפת העולם שלהם לא ממש תואמת את שלי מעוררים את חמתי בקלות. מדובר בעיקר בשומרי מסורת שאינם דתיים (זה דבר שמרגיז אותי במיוחד), ימנים וסתם אוכלי בשר שמתעקשים לדבר איתי על התזונה הלא מאוזנת שלי. סבתא שלי מחזיקה בתיאור די דומה, על אף שהיא לא ימנית, אבל היא לחלוטין לא רואה את הדברים כמוני ומשום מה אני תמיד מוצאת את עצמי מתווכחת איתה. 

בחזרה לנושא. אני שוקלת ללמוד פסיכודרמה אבל מדובר בלימודים לתואר שני ולצורך זה עליי לסיים את התואר הראשון שלי, שהתחלתי לפני שנתיים ועזבתי בסוף השנה האקדמית האחרונה בתחושת בחילה. כל העניין הזה של ללמוד משהו או להחליט על משהו הוא די מעיק. זה לא שאני לא רוצה ללמוד, אני פשוט לא רואה אופציה אחת שממש קוסמת לי. הלכתי עם המון התלהבות ללמוד מדעי הרוח ועזבתי בצער רב, אחרי זה למדתי קצת משחק (באופן חובבני) ואפילו שקעתי בהזיות על לימודי תאטרון, אבל גם זה חלף לו, ועכשיו שוב אין דבר אחד שאני יכולה לומר שהכי מעניין אותי ואני רוצה להתמסר אליו. כרגע אין שום דבר שאני ממש רוצה ואם אני אכתוב על זה עוד קצת אני אכנס לדיכאון.

את הרעיון של לימודי תיאטרון לא ביטלתי לחלוטין, אבל אין לי מושג אם יש לי כשרון (ואני טוענת שדרוש כישרון, עבודה קשה הכרחית אך לא מספיקה). בנוסף אני חוששת לסבול מהבחינה החברתית, אנשים שרוצים ללמוד משחק הם ברובם מגלומנים וחלקם גם לא אינטיליגנטיים במיוחד. זה תחום שמעניין אותי ללמוד אבל להודות על האמת בכלל לא מעניין אותי לעבוד בו. משחק זה פשוט המון עיסוק בעצמך (מה שאני עושה כל הזמן גם ככה), זה תחום שדורש המון כנות ומאלץ את מי שעוסק בו להסיר את ההגנות שלו ולהתעמת עם דברים שהוא מדחיק או מסתיר. אני חושבת שאני לא מסבירה כל כך טוב, אבל במשחק יש המון פסיכולוגיה, וזה מה שמעניין אותי, אבל כנראה בגלל זה היועצת החביבה המליצה לי ללמוד פסיכודרמה. שם בדיוק יש את השילוב של תיאטרון עם פסיכולוגיה. הבעיה היא שזו דרך ארוכה ולי קשה לחשוב יותר מדיי קדימה. ואז אני חושבת על תואר ראשון בפסיכולוגיה (עוד 3 שנים באוניברסיטה?) ואני חוששת לחזור לגיהנום.

בקיצור, אין לי מושג. אבל הצלחתי לכתוב פוסט שאני לא יותר מדיי מתערטלת בו וזו היתה הכוונה המקורית. יותר אף אחד לא ישמע כאן וידויים על שנאה עצמית.

אה, ועצות יתקבלו בשמחה. יאללה ביי.