קראו רגע את ההתחלה של הקטע הזה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181617,00.html

ותגידו: זה לא משגע אתכם שהמין האנושי כ"כ קנאי?

זה לא שאני רואה בה איזה גורו, ממש ההיפך הגמור, אבל היא מכירה את טבע המין האנושי, והיא כתבה פעם שאנשים שמחים בהצלחות של חברים שלהם כל עוד הם פחותות משלהם והיא דוגמה טובה לקנאה האנושית, שהיא גם מנת חלקם של גברים למרות שנשים אכן מובילות בעניין. אני מביא דוגמאות עדינות יחסית אבל אין ספק שקנאה היא אחד המניעים היותר חזקים במין האנושי.

ואנשים שאני מדבר איתם על זה מסכימים כמעט תמיד, גם לגביהם עצמם.

אף פעם לא הבנתי איך אנשים יכולים לקום בבוקר ולהסתכל על עצמם במראה עם הנחיתות הזאת שלהם, האפסיות הזאת. הרי כל התרבות שלהם מבוססת על חברויות, הם נותנים לזה כ"כ הרבה משמעות - ומה החשיבות של כל זה אם התכונות הנחותות האלה שלך מביאות אותם למצב שאתה לא יכול לשמוח באמת עם אחד הדברים היותר חשובים לך? מה שם אותך מעל גוש הרפש הזה אם מה שמניע אותך זה רגש כ"כ בזוי?

וכה אמר זרתוסטרא לעם:

אני מלמדכם את העל-אדם.האדם הוא דבר שיש להתגבר עליו.מה עשיתם כדי להתגבר עליו?