אהבה היא עניין רציני. |
| 2/2009
זרתוסטרה: ככה זה התחיל
כאשר היה זרתוסטרה בן שלושים, עזב את ארץ מולדתו ואת האגם של ארץ מולדתו והלך אל ההרים. כאן התענג על רוחו ועל בדידותו ולא עיף עשר שנים. אך בסוף נהפך לבבו ובוקר אחד קם עם שחר והלך ועמד לפני השמש ודיבר אליה ואמר: "הוי, כוכב גדול! מה היה אושרך לולא היו לך מי שאתה מאיר להם! עשר שנים עלית ובאת הנה אל המערה שלי: לולא אני והנשר והנחש שלי, כי עתה מאסת באורך ובדרך הזאת.
אבל אנחנו חיכינו לך בכל בוקר, פרקנו מעליך את יתרת השפע שלך ובירכנו אותך בעבורה. והנה קצתי בחוכמתי, וכמוני כדבורה שאספה דבש יותר מדי, נחוצות לי הידיים המושטות. רוצה אני לתת במתנה ולחלק, עד אשר שוב ישמחו החכמים בבני האדם בשיגעונם ושוב ישמחו העניים בעושרם. לשם זה עלי לרדת אל המעמקים: כמוך עם ערב, כשאתה הולך אל מאחורי הים ומביא אור גם לשאול, הוי, כוכב עשיר עד בלי די!
גם אני, כמוך, חייב לרדת ולשקוע, כמו שמכנים זאת בני האדם שאני רוצה לרדת אליהם. לכן, תן נא לי את ברכתך, הוי, עין שלווה שיכולה לראות גם אושר מופלג ולא לקנא! ברך את הכוס שרוצה לעלות על גדותיה עד אשר יינגרו ממנה המים בזהבם ויישאו ויביאו את זיו תענוגך לכל מקום! והנה הכוס הזאת רוצה שוב להיות ריקה, וזרתוסטרה רוצה שוב להיות אדם".
ככה החלה שקיעתו וירידתו של זרתוסטרה.
| |
| כינוי:
Optimus Maximus
מין: זכר
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
