ככה הייתי, אף אחד ברחוב לא היה מתקרב 100 מטר ממני בלי שאני ארשה לו. הייתי המלך של העולם התחתון, כמו שאתם אוהבים לקרוא לו. רק היום אני נרקב פה בכלא עם חבורה של פושעים סוג ב'. אחד פרץ לבית, פתח מגירה לחפש תכשיטים ולא שם לב שכל הכוננית לא יציבה, הטלוויזיה התנדנדה ועפה לו על הראש. יש לו מזל שזה היה רק 14 אינץ', אחרת היתה גומרת עליו ומשאירה מהמוח שלו בקושי פירה תפוחי אדמה. לא שאני בטוח שעכשיו יש לו שם משהו יותר טוב. אחד אחר פה התעצבן על שכן שלו, ניסה לזרוק לו ביצים על הדלת של הבית, רק בדיוק הבחור פתח את הדלת והביצים פגעו לו בראש. הבעיה שהוא היה אלרגי לחלמון של ביצים, אתם יודעים, הלבן של הביצה - חוץ מביצים אורגניות שזה בסדר, אבל הליצן הזה התקמצן על הביצים, הביא מגש מעזה או משהו כזה, נראה לי בכלל אלה היו ביצים של ארנבת או משהו. בקיצור, ההוא חטף את הביצים בראש ולפי הרופאים חלק מהחלמון חדר לו לתוך האף ונשאב לו לריאות. תוך 10 דקות הוא היה מת והמפגר האידיוט הזה עף לכלא ל 10 שנים על הריגה.

אז איך יצא שאני, תותח העולם, האיש שעשה מהפכה בפריצה לכספות, יושב פה עם כל הלא יוצלחים האלה? שאלה מצויינת שאלת, ואני גם אענה. יש לך סיגריה, דרך אגב? אני לא מעשן, אבל אני צריך אותה לאחר כך, יש פה איזה מפגר אחד שמעצבן אותי, יכול להיות שאני אעשה לו כמה כוויות יפות כאלה על הפרצוף היפיוף שלו. אין לך סיגריה? אז מה זה הקופסה הזו בתיק שלך- קונדומים? לך, יא מניאק. אני אומר לך, אם הייתי בחוץ והיית אומר לי כזה דבר היו צריכים לגרד את השאריות שלך מהמאדים, וזה כשהוא לא כל כך קרוב כמו עכשיו. לא נורא, נוותר לך הפעם. אני יושב פה במקום הזה בגלל פלאפונים. הפלאפונים גמרו לי את החיים. ואני אסביר.

הכל התחיל לפני חודש בערך, אני כבר כמה חודשים טובים שמתי עין על החנות של הכלי כסף הזו בירושלים, לא רחוק מבית הנשיא. ההם מוכרים לך פמוט מסכן ב 5000 ש"ח וברוך השם לא חסר להם עסקים. הם סוגרים בשבוע משהו כמו 5 מליון שקל ואז מעבירים את הכסף לבנק. הקיצר, דיברתי עם ניסים חבר שלי שנעקוץ אותם ככה יפה עם הסכין היפנית שלי. ההוא אמר לי שהאבטחה שמה משהו משהו ושכדאי שנביא עוד אנשים שיעזרו. הוא אמר שהוא מכיר מקצוענים, אמרתי לו שיביא אותם, נראה מה הם שווים. בקיצור, לפני חודש אני מקבל SMS מניסים, אומר לי לבוא מחר למחבוא שלנו, נארגן פגישה עם הליצנים. אמרתי לו בסדר, כלומר שלחתי לו ב SMS, ונפגשתי באמת עם חבורת המעפנים הזאת.
דבר ראשון שראיתי כשנכנסתי זה שלושה אהבלים יושבים שם ומדברים בסלולריים שלהם. זה עוד היה איכשהו נסבל, רק אחר כך הסתבר לי ששניים מהם דיברו אחד עם השני. לפחות הם הפסיקו כשנכנסתי ונתנו לי את הכבוד שמגיע לי. בוא נגיד שקוראים להם צביקה א', צביקה ב' וצביקה ג'. צביקה ג' הסתבר כמוח שבחבורה הזו. הוא כבר היתה לו תכנית שלמה איך אנחנו פורצים לחנות, מוציאים את הכסף ונעלמים ובסוף עוד מפלילים את הנשיא שהוא חפר מנהרה מהבית שלו ועשה את זה. היתה לו תכנית מעניינת, רק הוא עשה עלי רושם חובבני כזה, לא סגר פינות, לא דאג לפרטים. א' וב' בינתיים היו עסוקים עם הסלולריים שלהם, הם שיחקו שש-בש אחד עם השני באינפרא-אדום. כבר אז הייתי צריך לקום, לחתוך את שלושתם וללכת משם. רק מה, בדיוק הייתי קצר בכסף מההימורים שלי שלא כל כך הצליחו ומזה שאסרו לי את מקסימוב, אז אמרתי להם שבסדר, נלך על זה. צביקה א' ישר שלח SMS לצביקה ב' עם כזה סמיילי מטומטם.

איך שהלכו חבורת הזבל האלה, הרמתי טלפון לניסים. הייתי חייב לצעוק עליו מה זה השטויות האלה ואיך זה שהוא לא נמצא כשאני מתכנן ארוע? ניסים ענה לי רק בצלצול הרביעי ומה אומר לי החצוף הזה? "נראה לך שאתה מתקשר? אנחנו באמצע מלחמה!!!". ישר צעקתי עליו שירגיע את הפה שלו כשהוא מדבר איתי ויסביר מה הוא מזיין לי בשכל. אז ניסים אומר לי שבדיוק קראו לו למילואים דחופים, היו צריכים את כישורי הנשק שלו בשכם, עוצרים שם איזה מחבל. חוץ מזה הוא אמר לי שטוב שהתקשרתי כי באמת הוא שכח להעביר את הטלפון שלו לרטט ועכשיו כל האחמדים בקאסבה של שכם יורים עליהם כי הם שמעו את הצלצול שלו של "בואי, תני לי יד ונלך...". אמרתי לו שיעזוב רגע את השטויות ויגיד לי מה הסיפור עם הליצנים שהוא שלח לי. הוא אמר לי משהו כמו "הם בסדר, רק..." ואז שמעתי כל מיני יריות, פיצוצים ואז היה קול ששאל בערבית "מין הדא?". אני מכיר את ניסים לא מהיום, הבנתי שהליצן סידר עם החבר'ה שלו שם מהפלוגה שיעשו רעשים של יריות ושידברו לי בערבית בפלאפון, יעני לעבוד עלי. אז ניתקתי ואוטומטית הוספתי את ניסים לרשימה השחורה שלי. יש לו מזל שאני בכלא. יש לו עוד יותר מזל שבאמת חיסלו אותו האחמדים, למה לא יפה ככה לעבוד על ג'וני סכין יפנית.

בקיצור, בגלל שניסים לא גמר את המשפט, הנחתי שהוא אומר שהם בסדר ומכיוון שכך אז אמרתי, יאללה, ניתן אור ירוק למבצע. זאת הפעם ראשונה שהפלאפונים דפקו אותי.

אז נפגשתי שוב פעם עם הצביקות. הפעם עברתי עם צביקה ג' על התכנית שלב שלב. בחלק הראשון הוא אמר שנגיע משלושה כיוונים נפרדים וכל אחד תהיה לו משימה לנטרל חלק מהאזעקה. ואיך נתאם שכולנו גמרנו את ההכנות שלנו? שאלתי. אז הוא אומר לי שנשלח SMSים אחד לשני כשכולנו נסיים את העניינים ואז נתקדם לשלב השני, שזה החלק הקריטי של הפריצה. נשמע לי קצת רעוע, איך אומרים, הסידור הזה, אבל אמרתי בסדר. אחר כך הוא אמר לי שבשלב השני אני אפרוץ את הכספת עם הסכין היפני (שזה היה החלק היחיד במבצע הזה שהיה מתוכנן כמו שצריך), בינתיים הוא יפעיל את הגלאי עשן כדי לעורר מהומה וצביקה א' וב' יחפו עלינו ויחסלו את השומרים אם יגיעו.

אמרתי לו, בסדר, מה הלאה? הוא מסתכל עלי ואומר – "אחר כך אתה מרים לי טלפון ואנחנו סוגרים את ההמשך תוך כדי תנועה, למה אי אפשר לדעת מה יקרה בינתיים". זה כבר נשמע לי רקוב לגמרי. מה פתאום סוגרים תוך כדי תנועה? רק שאז צביקה א' פתאום הרים את הראש מהסלולרי שלו עם המשחקי Java ואמר שככה עושים היום דברים, בפלאפון, הרי בשביל זה הם קיימים וזה דבילי לדבר כל כך הרבה מראש אם אפשר לסגור בהמשך. כמובן שחיסלתי אותו. רק אחרי זה לא היה לי נעים, עם הגופה שלו זרוקה ככה באמצע החדר, להגיד לצביקה ג' שילך להכין מחדש את כל העניין, בעיקר שהוא היה עסוק נורא בלהעיף את הטלפון של א' מהזכרון של ה SIM שלו, כי הוא אמר שכבר אין לו מקום שם. בקיצור, סגרנו שביום חמישי אני, צביקה ב' וצביקה ג' מרימים את הפריצה הזו כמו שג' תיכנן.

יום חמישי הגיע. ג' הופיע וב' הופיע קצת אחריו, מראה לנו את הסלולרי החדש שהוא שידרג, עם צג צבעוני, משחקים באינטרנט ומוזיקה 80 פוני. לא מבין בדברים האלה.

התחלנו בשלב א'. אני הייתי צריך לנטרל את האזעקה ההיקפית. קצת עבודה עם היפנית שלי וסגרתי עניין. עכשיו רק הייתי צריך לחכות ששני האהבלים ישלחו לי SMS. אחרי דקה אני מקבל SMS מב' עם סמיילי מטומטם כזה. הבנתי שהוא גמר את החלק שלו. שתי דקות אחרי זה קיבלתי עוד SMS. לא בדקתי בכלל מי שלח ומה שלח, נכנסתי פנימה והתחלתי לעבוד על הכספת. אחרי שתי דקות נכנסו לחדר 20 שוטרים חמושים. חיסלתי שמונה עם היפנית, אבל בסוף הם תפסו אותי, החארות.

בניידת פגשתי את ב' וג', שנראו שבוזים. שאלתי אותם מה הסיפור ואיך זה שהמשטרה הגיעה אם הם גמרו את מה שהם היו צריכים לעשות והאזעקה היתה צריכה להיות מנוטרלת לגמרי. ב' אמר שהוא בכלל עוד לא התחיל לעבוד על האזעקה. הראיתי לו את הסמיילי המגעיל שלו והוא אמר שזה בכלל MMS, יעני מולטימדיה, שהוא שלח לי לפני שלוש שעות, לסמיילי מצורפות תמונות וידאו שלו שהוא צילם עם המכשיר החדש שלו. הוא רצה להשוויץ במשודרג שלו, רק שבגלל ששלי זה דגם ישן אני לא יכול לראות את הוידאו. ג' אמר שהוא דווקא סיים עם החלק שלו, אבל לא היתה קליטה אצלו אז הוא הלך לחפש מקום שקולטים בו ובטעות הפעיל את האזעקה שב' היה אמור לנטרל. בקיצור, פעם שניה שהסלולרים דפקו אותי.

אז חשבתי רגע ולא הבנתי. אז מי שלח לי את ה SMS השני אם ג' לא עשה את זה? הסתכלתי על המכשיר שלי ובדקתי בהודעות הנכנסות ומה אני רואה שם?

"נכון שהיית רוצה לדעת איפה החברים שלך עכשיו? חייג  *01010 והצטרף לשירות חבר-מוצא-חבר."

זין עליהם. אם הם מתכוונים לצביקה ב' וג', אז אני יודע בדיוק איפה הם עכשיו ואיפה הם ואני נהיה עוד כמה שנים. הנה, פעם שלישית שהסלולרים זיינו אותי.

בקיצור, ככה נפלתי. המשפט היה מהיר, זרקו אותי לכלא אבטחה מוגברת ל 30 שנה. המזל הוא שנתנו לי את שיחת הטלפון שמגיעה לי, כי היה טלפון אחד שהייתי חייב לעשות ואם הייתי מפספס הייתי מארגן פה פיגוע המוני.

התקשרתי ל"כוכב נולד" והצבעתי לנינט. עכשיו, שהיא זכתה, אני יכול לשבת פה רגוע.