זה כבר משהו כמו שלושה חודשים שכל מי שמסתובב בערי ישראל לא יכול להתחמק ממתקפת שלטים מזעזעת ואלימה. שלטים עם פרצופים מחייכים נתלים מכל פינה, חוסמים כל כיוון אוויר וחונקים כל צמח רענן. כל שלט שכזה מתחייב לאיכות חיים ושגשוג ואחווה בין בני האדם, תוך כדי ששכירי החרב שנשכרו כדי להגן על השלט מתקוטטים עם שכירי החרב מהצד השני של הצומת והצד השני של המפה הזעיר-פוליטית.
השלטים פורחים, הצמחים נובלים.
השלטים דוהים בשמש, האסתטיקה האורבנית (אם בכלל היתה כזו) מתכסה בכתמים מרקיבים של זוהמה מודפסת.
כל זה מטריד, אבל לא כמו הפלישה החודרנית של שוכני השלטים לחיי הפרטיים. כבר בערך שבוע רצוף שבערך בתשע בערב אני מקבל את שיחת הטלפון. אחרי הרמת השפופרת, ישנה שתיקה של שנייה או שתיים ואז מופעל הנאום המוקלט - "שלום, אני אחשוורוש זרטוסטרא, ואני מתחייב..."
אין לי מושג למה הוא מתחייב, אף פעם לא הגעתי כל כך רחוק.
יש גם את הנועזים שמתקשרים במהלך היום. ההודעות שלהם מחכות לי בתא הקולי.
גם תיבת הדואר שלי קורסת תחת העומס. כל יום אני פותח אותה ומרוקן עם מעדר וקלשון ערמות ענק של ניירות כרומו (זה של המשקיענים, יש גם את הניירות הרגילים שהם אפילו נחותים יותר) הישר אל פח הזבל הממוקם אסטרטגית מיידית ליד תיבות הדואר.
וגם זה לא היה מטריד אותי עד כדי כך, מה שמטריד היא השאלה מי לעזאזל משלם על כל זה? אבל עם זה למדתי להתמודד מיד אחרי שלקחו לי עוד כסף ל"עידוד הצמיחה" וגזלו ממני עוד מעות לטובת חינוך חרדי טוב יותר ובוודאי לטובת תעמולת הבחירות הארצית (שאם יש יתרון בתקופת שלטונו הממושכת יחסית של אריק הדובון הוא שנחסכו מאיתנו בחירות כל שנה). אני רגיל, לוקחים ממני את הכסף ובתמורה אני מקבל ניירות לתיבת הדואר. לפחות יהיה לי מה לשרוף בתוך חבית ולהתחמם בחורף כשלא ישאר לי כסף לממן את הדירה שלי. אז גם זה לא הדבר שבאמת מטריד.
עוד דבר שמטריד אותי הוא למה לעזאזל זה צריך לעניין מישהו? הרי הבחירות האלה לא באמת משנות. ראש עיר הוא ראש עיר הוא ראש עיר. זה דואג קצת יותר למקוואות וזה דואג קצת יותר לפארקים, אבל ברוב המקרים אלה דברים שבשוליים. ראש העיר לחוץ בתוך סד לחצים שלא היה מבייש את האינקוויזיציה בימיה הגדולים. הוא מחוייב למפלגה שהריצה אותו, הוא מחוייב לבעלי הממון וההשפעה שרוצים שהפיתוח של העיר יתרום להונם האישי, הוא מחוייב לתקנות למיניהן ולהסתדרות ולארגון מחלקות התה העולמי ולעוד כל מיני כאלה.
בסופו של יום, ראש העיר הבא יעשה אותו דבר שראש העיר הנוכחי עשה.
אז גם זה לא באמת מה שמטריד אותי.
מה שהכי מטריד אותי הוא הצורה שבה הצבא מתמודד עם הבחירות האלה.

בחירות לרשויות המקומיות בצבא
למי שלא מכיר (או לא זוכר) את המנגנון הצבאי להצבעה, הנה ראשי הפרקים:
1. החייל מצביע בתוך שתי מעטפות. החיצונית על מנת להבטיח שהוא לא הצביע גם כאזרח, והפנימית כדי לשמור על פרטיותו והאנונימיות שלו כשסופרים את הקולות.
2. החייל כמובן מצביע בבסיסו.
3. איחלתי לחייל בהצלחה בהמשך תפקידו.

אבל מה עושים בבחירות לרשויות המקומיות? הרי בבסיס אחד יכולים להצטופף להם יחדיו חיילים מרחבי הארץ. אז פה הצבא משמיש מנגנון יפהפה. בכל קלפי יש חוברת עבת כרס שבה רשימת כלל הרשויות וכלל המועמדים לרשויות האלה.
לרשות החיילים עומדים פתקים ריקים משני צבעים שונים, נדמה לי שצהוב ולבן. החייל משרבט לו את שם המועמד שבו חפץ ליבו על פתק בצבע אחד. שם את זה בתוך מעטפה אחת. אחר כך הוא מוסיף את אותיות הרשימה שבה הוא בוחר על פתק בצבע אחר ושם את זה (ביחד עם המעטפה הראשונה) בתוך עוד איזה מעטפה. את כל הכבודה הזו הוא דוחף למעטפה שלישית ועליה הוא רושם את פרטיו. בהנחה שהמעטפה הזו לא עבה מדי כדי להכנס לקלפי, הוא משלשל אותה ויוצא לדרכו שמח וטוב לב.
יכול להיות שהפרטים לא לגמרי נכונים, אבל זו רוח הדברים.

ומכאן ישירות למה שבאמת מטריד אותי -
מי אחראי למנגנון המופלא הזה? האם מוגזם לנחש שמדובר על סגן אלוף שלם בצה"ל, ראש אגף נהלים והצבעות במקשפרצ"ר, שכינס ועידה ובה חמישה משתתפים ובסיעור מוחות שנמשך עמוק אל תוך הלילה הגיעו לסכימה הנפלאה הנ"ל?

והסוגיה האמיתית -
האם מישהו בצבא בכלל הולך להצביע? אולי אפשר לוותר על כל זה ובמקום זה להעסיק את החיילים בצביעת עצים. זה פרודוקטיבי באותה מידה.

מה באמת קורה בצבא
הייתי רוצה, ברוח הנאמר לעיל, לחשוף לפניכם קצת מהפעילויות המסווגות שקורות ברגע זה בצבא.
הבעייה היחידה היא שאין לכם סיווג. אם היה לכם סיווג, הייתי מספר לכם דברים שיגרמו לשערותיכם לסמור ולנחיריכם לרעוד. הייתי חושף לפניכם סודות שהיו גורמים לעיניכם לפלבל ולרגליכם למעוד. הייתי פותח לפניכם עולם שלם של נפלאות וזוועות, אימה ותענוג, הצלחות מדהימות וכשלונות מהדהדים, דברים שמשליכים ישירות על עולמכם ועל איכות חייכם. דברים שברגע שתדעו אותם תוכלו סוף סוף להבין למה המדינה נראית כמו שהיא נראית, למה ערפאת רועד כמו שהוא רועד ולמה שרון שמן כמו שהוא שמן.
אבל אין לכם סיווג. ולספר לכם דברים בלמ"סים אין לי זמן, תחפשו אותם באינטרנט או משהו.
מה שכן, בקבוק ליטר וחצי של קולה עולה בשק"ם 5.20 ש"ח.
הנה, בכל זאת למדתם משהו.