(קפוצ'ון - מוקדש לך. אני בטוח שאם היית פה היית נהנה)

פעם, הכל היה שונה. הים היה כחול, השמים היו כחולים, הלוייתן הכחול היה כחול וסרטים כחולים היו, נו, שחור לבן (עד בוא האנטי-מחיקון). היום, הכל עדיין כחול אבל מקום עבודתי סופח אחר כבוד לחברה גדולה ומכובדת, מה שהופך אותי לשותף שווה זכויות באמריקה התאגידית. חלק מהזכויות האלה הן הזכות לעבוד הרבה והזכות להשתתף בישיבות עדכון חובקות-תבל שבהן מוצגים העובדים המצטיינים (תוך שהבוס מסרס וקורע לגזרים את שמם של ההודים) וכן נסקרות הפעילויות העיקריות בסניף בנגלור של החברה.
זכות נוספת וחשובה היא האופציה היקרה הניתנת לנו להשתתף בסקר אנונימי שבו ביכולתנו לחוות את דעתנו על המתרחש בחברה. מה טוב, מה רע, כמה אנחנו מרגישים שאנו מבינים את החזון של החברה ואיך לדעתנו ניתן לשפר. זוהי זכות יקרה מפז להשפיע על המתרחש בדרגים הגבוהים ביותר בחברה ואין לעובד לחשוש מפני פגיעה בו - הרי הסקר הוא אנונימי.
כדי לשפר את איכות הסקר ולהפוך אותו לרלוונטי וטוב יותר, העובד נדרש להזין את שם המנהל שלו (או בשפת התאגידים - "האיש לו אני מדווח" - באנגלית זה נשמע טוב יותר).
טוב ויפה. כמו רוב המיילים שנוחתים בתיבת הדואר שלי מכתובות עלומות השייכות לישויות פיקטיביות בעץ הניהול של החברה, גם המייל המודיע על הסקר זכה למחיקה מהירה ביותר בעזרת צמד המקשים השימושי ביותר באמריקה התאגידית - שיפט-דליט. מיד שכחתי על דבר קיומו של הסקר וחזרתי לשגרת יומי.
שבוע לאחר מכן הגיע מייל נוסף. הפעם הודיעו לנו שרק 30% מהעובדים מילאו את הסקר האנונימי (לחלוטין! אף אחד לא יודע מי כתב מה!). האם אינכם רוצים להשפיע על הכיוונים בהם הולכת החברה? האם לא בוער בכם הרצון לשפר ולהיטיב את ביצועי החברה וכך לשפר את מעמדכם בעולם? למה שלא תמלאו את הסקר? היום? עכשיו?!
לאט לאט, איש אחר איש מילא את הסקר. אך אני עדיין עמדתי בסירובי.
יום עבר. מייל נוסף בתפוצת כל החברה. לא כולם מילאו את הסקר האנונימי (לאללה! אפילו אתם תשכחו איך קוראים לכם אחרי מילוי הסקר!). למה שלא תקדישו 5 דקות מזמנכם היקר לטובת החברה? באמא שלכם, זה חשוב!
כמובן שעמדנו בסירובנו. מסביב החלו להתפשט שמועות על אנשים שמילאו את הסקר. השאלות ארוכות, האנגלית מעצבנת ומלאה סיסמאות תאגידיות שכאלה. זה ארוך, זה קשה, זה הכל חוץ ממועיל. כמו שיר של מאיה בוסקילה.
הקש ששבר את גב הגמל היה המייל מאחראית כוח האדם לראש הצוות שלי. להלן תרגום חופשי שלו -

ירחמיאל,
עד עכשיו, רק 1 מ 2 העובדים שלך מילא את הסקר.
אנא, נסה לעודד את עובדיך למלא את הסקר.
הוא פתוח לתשובות רק עד סוף השבוע.

תודה,
     סיגל

תחי האנונימיות.