האולם הגדול היה מואר כולו באור יקרות. מהמנורות הגדולות שבתקרה ומהפנסים של צלמי הטלוויזיה שכולם נאבקו מאבק שקט אך עיקש כדי להגיע לחזית. בחזית החדר ניצב פודיום חום ופשוט למראה, חלקו העליון נראה כקיפוד מרוב מיקרופונים שהתנוססו מעליו כקוצים דוקרניים. ליד הפודיום לא עמד אף אחד. בינתיים.
כולם חיכו, השניות זחלו לאיטן. כל מהדורות החדשות כבר מזמן עברו לשידור ישיר מהחדר הזה, מחכות לבשורה הגדולה, למסקנות חורצות הגורלות שעתידות לצאת מפיו של האיש שיכנס לחדר רק עוד דקה, עוד 30 שניות, 20, 10, עוד שניה.
ד"ר אליהו וינוגרד פסע לחדר בצעד נמרץ. הוא נשא בידיו נייר בודד. תוך שניות הגיע לפודיום, הביט משועשע על ערימת המיקרופונים ופנה אל הקהל הגדול כשחיוך קל פרוש על שפתיו.

"גבירותיי ורבותיי. בידיי המסקנות הסופיות של הוועדה שבראשה עמדתי. הוועדה שאותה מינה ראש הממשלה ונועדה לגלות מי בדיוק אחראי למחדלי המלחמה האחרונה בלבנון. ניסינו לשים דגש לא רק על הטעויות שנעשו, אלא גם על הדרכים לתקן אותן.
בשלב מוקדם מאד בתהליך התחוור לנו כי לא ניתן יהיה להתחמק ממסקנות אישיות. נותרה השאלה מי מבין בעלי התפקידים הרבים בהם התמקדנו הוא האשם העיקרי ומי צריך ללכת הביתה.
שר הבטחון, מר עמיר פרץ..."
מלמול רוגש עלה מהקהל. שר הבטחון? הוא צריך ללכת? רבים חייכו בשמחה לאיד - ידענו. הוא פישל ובגדול. הוא לא היה מתאים לתפקידו. לפחות הפארסה הזו תסתיים.
"... תפקודו של מר עמיר פרץ לקה בחסר לאורך כל תקופת המלחמה. ביצועיו היו בינוניים ומטה והוא ביצע טעויות רבות. אך לא הוא האשם העיקרי."
חיוכים נמחקו, אך יש חיוכים שהתרחבו. ברור מי הבא בתור.

"הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ..."
כן, כן, הרמטכ"ל. סוף סוף ניפטר מהשוויצר המעופף הזה. נראה אותו יוצא מהמכה הזו בכנף.
"הרמטכ"ל גם הוא לקה בתפקודו. התמקד בתקיפות אוויריות, לא ניהל נכון את קרב היבשה, לא הפעיל כח היכן שנחוץ היה והפעיל כח היכן שלא הביא תועלת. תפקודו היה לקוי, אך גם הוא אינו האשם העיקרי."
החיוכים התחלפו בהבעות תמיהה. אז מי? מי תפקד גרוע יותר?

"ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט..."
אהה. הדג השמן באמת עלה בחכה. הכתבים הצבאיים כבר רשמו בדפיהם כי בעצם לוועדה לא היה מנדט לבדוק את תפקודו של רה"מ או להמליץ על הדחתו. האם נמצאו ממצאים כה חמורים שוינוגרד החליט לעשות כזה צעד דרסטי?
"... לא היה במסגרת תפקידה של הוועדה. לכן נתעלם מהטעויות שהוא ביצע, שהיו רבות כשלעצמן. נותר רק גורם אחד, הגורם שהוועדה מצאה כי לו היה האימפקט העיקרי על תוצאות המלחמה. הגורם הזה חייב להסיק מסקנות אישיות."
הכתבים ניצבו מול הפודיום, חוככים בדעתם בהיסטריה ומנסים להבין לאן הוא חותר. ללא הועיל.
"כן, רבותיי, לא היה מנוס מההחלטה הפשוטה אך הקשה כל כך. הוועדה הגיעה בסופם של הדיונים למסקנה הפשוטה וההגיונית. הגורם האחראי לכשלון הקולוסאלי ושצריך לשלם בכיסאו על המחדל הוא אחד - "
החדר היה שקט לחלוטין. נדמה היה כי אפשר לשמוע את פעימות לבו של וינוגרד דרך המיקרופונים הרבים. אין איש בחדר שלא נטה קדימה באורח בלתי מודע, מנסה להיות הראשון לקלוט את הצלילים שיצאו מפיו.

" - האשם העיקרי, האחראי והנושא באחריות הוא אחד ויחיד - אלוהים. ראוי כי הוא ירד מכסאו ויפנה אותו לטובת מחליף הולם. תודה לכם, לא אענה לשאלות בשלב זה."
והוא ירד מהפודיום, מותיר מאחוריו שובל של מבטים משתאים ושאלות שנזרקו לאויר ונותרו שם חסרות מענה.

רק כשיצא מהחדר שמו לב הנוכחים כי מאחורי הפודיום עמדה כעת דמות כפופה וזקנה, נשענת על מקל הליכה ולבושה בטוניקה ארוגה מאור זוהר. מבטי כולם פנו אליו. הדמות פנתה אל המיקרופונים והחלה לדבר בקול זקן, סדוק, אך בעל עוצמה -
"אין לי מה לומר. אני מקבל עלי את החלטות הוועדה ומתפטר. אכן, תפקודי מדרדר בהדרגה מאז מעמד בריאת העולם וללא ספק הגיע הזמן להסיק מסקנות אישיות, אלה שסירבתי לקבל לאחר השואה. המלחמה הזו בלבנון היתה הקש האחרון. אני הולך, היו שלום. אני מותיר את המלאכה המסובכת של מציאת היורש בידיו של האיש היחיד שיש לו היכולת המוכחת והנסיון הדרוש. היו שלום."
הוא נעלם והותיר מאחוריו גם הוא שובל של סימני שאלה. מי יחליט על היורש לבורא העולמות? מי הוא אותו ממליך מלכים?
מסך פלזמה גדול השתלשל מטה מתקרת החדר. ברור היה כי התשובה תגיע מיד. ואכן, כאשר המסך ירד לגובה העיניים הוא הואר ועליו ריצד פרצוף מחייך מוכר.

בקרוב בערוץ 2, כל המדינה בוחרת! מי רוצה להיות אלוהים?
הצטרפו אלי, צביקה הדר, בריאליטי המרגש והמדהים ביותר שאי פעם ראיתם! הזוכה יזכה בפרס אדיר - כסאו של אלוהים. או תחליף שווה ערך תוצרת איקאה. והפעם הכח הוא בידיכם. מתי לאחרונה בחרתם אלוהים ב SMS? בין המתמודדים - אשה, הומו, גמד אפילפטי עם נטיות התאבדות ואפילו, תאמינו או לא, ערבי.
כן, רבותי. מדינה שלמה בוחרת אלוהים אחד. מיום שלישי הקרוב על המסך, מיד אחרי יאיר לפיד.

לכולם ברור היה כי שיאי הרייטינג עומדים להשבר.