רבים (שזה יותר מאחד) שואלים אותי אם כבר בחרנו שם לרך הנולד. כשאני עונה "יששכר" הם לא מאמינים לי ושואלים שוב. כשאני אומר "ירחמיאל" הם מתעצבנים ושואלים פעם שלישית. כשאני אומר שאולי לא ניתן לו שם ושכשהוא יגדל כבר ידביקו לו ממילא שם שמתאים לו, הם מעיפים לי בעיטה לביצים והולכים. מסקנה מיידית מהעניין הזה היא שיש מקום ללכת עם מגן ביצים. מסקנה שניה היא שכנראה הגיע הזמן לחשוב על שם ליששכר, כזה שהוא לא יששכר.
אין בעיה. בשמות אני טוב. אני חושב. טוב, אולי בעצם אני לא כל כך מוצלח. אתם יודעים מה? בסדר. אני כשלון. הבעיה היא שהדרישות משם הן רבות וחשובות. הנה כמה מהחשובות שבהן:
קודם כל - השם לא צריך להיות עונש לילד על הטמטום של ההורים שלו. בסופו של דבר, הילד יסחוב איתו את השם לאן שילך. יששכר הוא זה שיקבל מכות מהילדים בגן שיצחקו על השם המעפן שלו.
דבר שני - השם צריך להבהיר לכל מי ששומע שמדובר על גבר ולא על שום דבר אחר (מה שפוסל אוטומטית את רותם, נועם, אילנה וגם את צ'יקו ודיקו)
השם צריך להיות עדכני, אך עם זאת לא פלצני (מה שפוסל את יששכר למשל, אבל גם את רוגע, מפל, שתיל, נחל, זרעון וכל שם מוזר אחר שהורים מודרניים בוחרים להשתמש בו).
אי אפשר לקרוא לו בשם של אנשים שעצבנו אותנו ואנחנו לא אוהבים, כדי שלא יהיו לנו תמיד אסוציאציות שליליות לגביו. זה די פוסל את השמות מאיה (בוסקילה), שלמה (ארצי), אריק (שרון) והיטלר.
אולי בכלל אי אפשר לקרוא לו בשם של אנשים שאנחנו מכירים, כדי שאותם מכרינו לא יפתחו שגעון גדלות ויניחו אוטומטית שקראנו לילד על שמם. זה כבר אוטומטית מצמצם את ההיצע של השמות בעוד שניים-שלושה שמות (אין לנו כל כך הרבה חברים). למשל, אי אפשר לקרוא לו קפוצ'ון. וגם לא נניח אריקון. או איפי-טומבי (באסה. זה שם מגניב).
בקיצור, עוד לא התחלנו וכבר לא נשארו הרבה אופציות לבחירת השם. לעזאזל. מה עושים?
אני יודע שיש מין ספרי שמות כאלה. ספרים שהם מועמדים מובילים לתואר הספרים המשעממים ביותר ביקום ויש בהם רשימה של שמות. העלילה לא משהו, גם הקתארזיס חלש משהו, אבל יכול להיות שיכול לצאת מזה משהו. מצד שני, מה - אני אקנה ספר שלם בשביל לבחור שם לילד? רבאק, אפשר לחשוב שאני איזה מוגבל. מה הבעיה לבחור שם, לעזאזל?
האמת שקיימת תמיד אופציית הגיבור הספרותי. כלומר, שמות של דמויות פיקטיביות שמצאו חן בעינינו. למשל, זאפוד. נכון, לא שם מאוד מקובל, מצד שני - כל עוד ליששכר אין שני ראשים זה מפצה על זה. אם היתה לנו בת, הייתי מייד קורא לה באפי. אחרי הכל, באפי היא כל מה שאפשר לצפות מילדה: גם סימפטית, גם חתיכה, גם לוחמת בערפדים. נראה מי יתקרב אליה ויצחק לה על השם... הראשון שינסה ימצא את עצמו משופד על מוט ברזל חלוד, עם השיניים שלו תקועות לו בתחת. אני חושב שגאנדאלף זה קצת פלצני לילד וגם לא נשמע ישראלי, וכנ"ל סארומן וסאורון. האמת שבזה בערך מתמצה הקטגורייה, בעיקר כי אני לא קורא כל כך הרבה ספרים (כן, אני יודע, גם באפי זה לא בדיוק ספר, נראה אתכם אומרים לה את זה).
אז מה עושים? הגרלה? מחפשים נאינטרנט? איך לעזאזל בוחרים שם לילד? למישהו יש נסיון בעניין והוא מוכן לייעץ?
בסופו של יום, סביר שיקרה מה שתמיד קורה - אני אתייאש, אשתי תבוא עם רעיון לשם ואנחנו פשוט נלך איתו. ככה זה, היא מעולה בצבעים ובשמות. ובפיזיקה. ובכימיה. ובארגון וסדר ונקיון. ובעוד כמה דברים. סבבה, מזל שיש על מי לסמוך, כי ממני הרבה לא יצא.
בירוקרטיה
בעוונותיי הרבים, אני תובע את משרד הבטחון על מנת שיגדיל את אחוזי הנכות הזעומים שקיבלתי כשכרתו לי את האונה השמאלית. התביעה הזו כבר מתגלגלת לה בערך שנה וחצי, כשעכשיו אנחנו מחכים לתוצאות של הוועדה הרפואית העליונה שהתכנסה ב 13/7 כדי לדון בענייני. היום התקשרתי אליהם לשאול אם לא הגיע הזמן שיחלקו עמי את התוצאות. התשובה היתה שהוועדה אמנם התכנסה במועדה, אבל היו"ר של הוועדה צריך לחתום על המסקנות, וזה עוד לא בדיוק קרה. שאלתי בנימוס מתי צפוי אותו היו"ר להתפנות מעמל יומו (או שזה בעצם עמל יומו, אז מתי הוא יתפנה מחופשתו הממושכת) על מנת לעטר את המסקנות בחתימתו המסולסלת והתשובה המיידית היתה ש"אני מניחה שתוך שבועיים בערך הוא יחתום".
עכשיו, שיהיה ברור - גם אם אני רוצה להציק להם ולשגע אותם עד שאותו יו"ר יחתום, זה בלתי אפשרי. מזכירות הוועדה מקבלת טלפונים אך ורק בימי שני ורביעי, לתקופה של שעתיים בערך בכל יום. כלומר שגם אם הייתי רוצה להציק להם, זה ייקח עכשיו חמישה ימים עד חלון ההזדמנויות הבא. וכך הם מסתתרים להם מאחורי חומת הבירוקרטיה שלהם ושוכנים להם לבטח במסדרונותיהם האפלים. ברור שעוד חודש הם פתאום ישלחו לי מכתב שאומר שהם איבדו את התיק שלי וצריך לעשות ועדה חוזרת, או משהו כזה.
ככה זה כשדוחים לעוד חודשיים דברים שאפשר לעשות עכשיו.
ולסיום, בדיחה שוביניסטית
(לא שלי, אבל עדיין מצחיקה)
למה לדוגמנית יש IQ אחד יותר מלסוס?
כדי שלא תחרבן על המסלול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
