הזמן: יום חמישי שעבר.
המקום: גן ארועים על חוף הים באזור מכמורת.
הארוע: חתונה שמעניינת מישהו אחר (חשמ"א מעתה).

אותו ארוע שהייתי בו, אותו חשמ"א, לא היה שונה מכל חתונה אחרת שהייתי בה. ההבדל היחיד הוא שהגעתי לחתונה הזו כסרח עודף שצמוד לגבה של אשתי. מכיוון שהיא נשאה עמה גם את יששכר, אפשר להגיד שאנחנו הגברים היינו במקרה הזה הרוב הדומם והמקופח שנגרר על ידי מיעוט קולני וקיצוני לעשות דברים שהוא לא היה מדמיין את עצמו עושה. ממש כמו בחיים האמיתיים.
עם זאת, יש לחשמ"א יתרונות. מכיוון שלא הכרתי שם אף אחד, כולל את החתן והכלה, הייתי חופשי כציפור דרור להיות ציני ומריר כלפי כל הארוע. מי שמכיר אותי יודע שאין דבר שמשמח אותי יותר מלסבול בקולי קולות ולשפוך מרה צינית עד שהאזור שמסביבי מוכר כאזור אסון שאינו ראוי לישוב על ידי בני אדם (וגם מיקרואורגניזמים שבדרך כלל היו משמידים את האנושות לא שורדים בו). עם זאת, הארוע גרם לי לשאול את עצמי האם באמת כל החתונות כל כך גרועות והדבר היחיד שעושה אותן נסבלות הוא היכרותי עם המעורבים? התשובה, לצערי, היא כנראה כן.
קודם כל, היה חם ולח. אמנם להתחתן ליד הים, עם רחש הגלים הנשברים על ערימות הזבל שבחוף זה משהו רומנטי למדי, אבל הלחות המתלווה גורמת לרומנטיקה להסתובב בפניקה ולחפש מיד דאודורנט או סתם משהו שיסתיר את כתמי הזיעה הצצים כפטריות אחר הגשם. בקבלת הפנים חייכתי לכל האנשים שאני לא מכיר והזעתי. נדדתי בין דוכני הסושי לדוכן הצ'וריסוס והזעתי. אכלתי והזעתי. שתיתי והזעתי. הזעתי והזעתי והזעתי. היה כיף.
אחר כך התחילה החופה. מכיוון שלא הכרתי אף אחד וגם הזוג המתחתן לא ממש עניין אותי, אז לא טרחתי להידחק לאזור שממנו רואים את החופה, ככה שחוויותי מבוססות על שמיעה בלבד. ואיך שהשמיעה שלי סבלה. ראשית, השיר שלצליליו צעדו הזוג לעבר החופה. השיר שנבחר היה משהו עם זמר אופרה איטלקי מלווה בתזמורת שלמה. מעולם לא שמעתי שיר שמלא בכל כך הרבה פאתוס ושיאים "מרגשים". השיר החל בשקט (כמובן) ואז לפתע התזמורת פרצה ברגע דרמטי ומלא עוצמה ורגש. לאחר שהרגע חלף, פתאום נוספו עוד כלים לרעש והדרמה רק העצימה מסביבנו. אז נוסף הזמר שהרטיט בקולו והביא את האירוע לשיא מוזיקלי חדש. מיד אחר כך הוא השתתק ביחד עם התזמורת על מנת ליצור הפוגה שתפקידה היה, כמובן, להעצים את השיא שיבוא מיד לאחר מכך.
ככה זה נמשך איזה 5 דקות, שיא אחר שיא של השתפכות מוזיקלית. לדעתי אם סקעת היה משתמש בשיר הזה בגמר הגדול של כוכב נולד (שגם עליו נדבר, חכו בסבלנות), הוא לא רק היה זוכה, גם היה צריך לפנות אלפי בנות תשחורת מעולפות ולהשתיל להן לב חדש לאחר שליבן התפוצץ מעוצמת ההתרגשות. בקיצור, חיפשתי את הרמקולים כדי להשמיד אותם, אבל אז הגיעו החתן והכלה והסיוט המוזיקלי הפסיק.
החופה עצמה היתה, איך נאמר, מיותרת. הרב ניסה להצחיק, החתן והכלה נראו מאוהבים ומחויכים עד זרא. החתן שבר את הכוס במיומנות של מתאבק סומו יפני והכלה זכתה להחזיק בכתובה המעוטרת ואף קיבלה טבעת לאצבעה המטופחת. הכל נגמר, השניים התנשקו באושר והקהל זרם גלים גלים על מנת לאחל הצלחה. מכיוון שאני לא מכיר ולא מתעניין, פסעתי לכיוון הבאמת מעניין - האוכל.
האמת, האוכל היה טוב, אבל אכלתי טובים יותר. לא היה עם מי לדבר אז התעמקתי במאכלים שלפני, אבל גם זה התחיל לשעמם אחרי כמה זמן, אז סקרתי את הארוע סביבי. המקום היה מוגן ומבוצר כמו פורט-נוקס ביום טוב. היה אפילו מגדל שמירה (!) שבמרומיו צעד שומר חמוש והשקיף על המתרחש. בינתיים הבחנתי שבמגרש החנייה כבר ציידו את המכוניות החונות בבלונים שעליהם היה כתוב "תודה שבאתם" או משהו כזה. גימיק נדוש, הייתי מצפה לקצת מקוריות. המוזיקה התחלפה למוזיקת ריקודים (כולל להיט החתונות החדש - כמובן "נומה נומה היי", איך לא) והיו אנשים שהלכו ממש לרקוד. העדפתי להתרחק מחמת הזיעה שבוודאי הותזה שם לכל הכיוונים.
קצת אחר כך הלכנו. לאוטו שלנו לא חיברו בלון. כנראה כי אנחנו לא מכירים אף אחד.
למחרת דיווחו לנו ששרית חדד בכבודה ובעצמה הגיעה והופיעה בחתונה, כולל השיר החדש והמ-א-מם "פרחה במרצדס". הדיווח רק גרם לנו לשמוח יותר על הנטישה המוקדמת. כנראה זו גם היתה הסיבה לאבטחה המוגברת. מילא אנחנו, אבל שיקרה משהו לשרית חדד?
בקיצור, חתונות זה ארוע דפוק מהיסוד. אין דרך טובה יותר להרגיש את זה מאשר להגיע לחשמ"א. נסו ותהנו.

כמה הערות על כוכב נולד 2
איך יכול להיות שהשידור נמשך שעתיים וחצי (!) ובזמן הזה כל אחד מהמתמודדים שר רק שיר אחד לבד? חשבון שלי מראה שבשביל זה אפשר היה להסתפק ב 15 דקות ועדיין היה זמן להכריז על הזוכים. מצד שני, בדיקה העלתה שבמשך השעתיים וחצי האלה היו יותר מ 40 דקות של פרסומות. מי שראה, מגיע לכם. כשירות לצופים החלטתי לבדוק איך זה קרה על ידי זפזופ מדגמי לערוץ 2. התוצאות לפניכם:
בהתחלה זפזפתי מדי פעם כדי לראות אם כבר מישהי התפשטה שם. היתה ההיא עם השיער ליפה שצרחה כאילו שוחטים אותה. החלשתי את הווליום, לא עזר. עברתי ערוץ, כיביתי את הטלוויזיה, עדיין הצרחות שלה הרעידו לי את החלונות בבית. בסוף כנראה מישהו הרג אותה אז היא השתתקה.
חזרתי אחר כך בזפזופ מהיר וראיתי את נינט מפגינה פרונט מרשים ביותר ואת שירי מימון דופקת מחשוף מהסרטים. פתאום הבנתי שאני רואה שוב את כוכב נולד של שנה שעברה, אבל אז שירי התכופפה קדימה ושכחתי הכל. כמאמר הומר סימפסון - הממממ... דונאטס.
ממיר הכבלים הדיגיטלי שלי טען שהארוע צריך להגמר ב 23:15 בערך. אז באזור 22:40 עברתי לראות מה המצב. צביקה הדר אמר שהגיע הזמן להכריז על הזוכים. סבבה, הלכתי להביא לי כוס מים. חזרתי - היו פרסומות.
באזור 22:55 חזרתי שוב. שוב צביקה הדר (שנדמה לי או שהפרצוף שלו פשוט מאוס?) מכריז שאנחנו מוכנים להכריז על התוצאות. מעולה. אבל אז פתאום עברו למעלה אדומים. חשבתי שהיה פיגוע אבל הסתבר שאיזה דוד של מישהו גר שם. עברתי ערוץ שוב.
ב 23:05 חזרתי שוב. צביקה הדר שמח לבשר שיש לנו את התוצאות הסופיות. הפעם הוא הפתיע ואפילו הודיע שמקום שלישי זה זאתי עם הליפה על הראש (שמסתבר שלא הרגו אותה באמת). לרגע איבדתי ריכוז והופ, שוב היו פרסומות. העברתי ערוץ.
ב 23:15 חזרתי לפעם האחרונה. צביקה הדר חייך עד שנראה שפני הירח שלו מתבקעים והודיע שאנחנו מוכנים לתוצאות. היה לי אפצ'י. פתחתי את עיניי והופתעתי (not) לגלות ששוב יש פרסומות. עברתי ערוץ שוב.
חזרתי קצת אחרי זה וראיתי שהקוקסינל ניצח. או שבעצם הקוקסינל הפסיד. טוב, נו, שניהם קוקסינלים. שיהיה.
העיקר שנגמר.

ואולימפיאדה
באותו זמן ממש, במקום אחר, מתרחש אירוע שולי משהו שנקרא "אולימפיאדה". את העם האינטליגנטי בציון זה לא ממש מעניין, אני יודע. סך הכל אירוע ספורט מעפן. מה זה לעומת תחרות הקריוקי הגדולה של ערוץ 2?
אני נדבקתי לתחרות הקפיצה למים בזוגות. מסתבר שיש מקצוע כזה שבו קופצים ממקפצות, אבל שניים קופצים ביחד. פשוט מעולה, הסיפור הזה. לא יודע איך הם מצליחים לתאם אחד עם השני כשהם עושים 3 סלטות ועוד שני ברגים, אבל זה יוצא להם. אתמול היה קפיצה מ-3 מטר, אירוע דרמטי שבו סיני אחד התבלבל פתאום באמצע הקפיצה ופשוט שכח להמשיך לעשות את הסלטות שלו (באויר!). הוא צנח למים כמו שק תפוחי אדמה וזה כמובן עלה לסינים במדליה. אחר כך רוסי אחד נתקע במקפצה עם הרגל. זה בטוח כואב. מה גם שזה עלה גם להם במדליה.
היוונים ניצחו איכשהו. סנסציה של ממש. כמעט כמו הנצחון של הקוקסינל ההוא מכוכב נולד, רק הרבה יותר מעניין.

ועוד אחת קטנה
הסיפור עם מעלה אדומים (בכוכב נולד) פתאום העלה בי מחשבה מעניינת -
מה היה קורה אם, חס וחלילה, באותו ערב של הגמר הגדול איזה מחבל חסר התחשבות (וחסר מודעות חברתית) היה מבצע פיגוע רב נפגעים? האם ערוץ 2 וזכייניתה החביבה היו עוברים לדיווח על האירוע ומפסיקים את הגמר הגדול או שמא היו נוקטים בגישה ש"לא נפסיק לשיר" ומסבירים שלמרות הטרור אנחנו מחוייבים לשמור על המורל של העם היושב בציון?
אני מהמר על משהו בין מסך מפוצל (במקרה הגרוע) להתעלמות מושלמת מהארוע. משהו כמו "מה? היה פיגוע? אוי ואבוי, ובדיוק ניתקנו את הטלפונים כי נגמרה ההצבעה!"
אפשרות אחרת היא שצביקה הדר היה עולה עם מין שירון בחרוזים שכזה:

יש לך רסיס בבוהן?
זה הזמן להצביע עדי כהן!
מחבל התפוצץ בקהל?
לפחות יש לנו מויאל!
אחותך בפיגוע גוועת?
לא נורא, תצביע סקעת!