אני מסתכל על הכרטיס ברפת, ורואה שהחודש עבדתי לפחות מאתיים ושישים שעות.

אנחנו מתחילים כבר בשעות קבועות, יש שגרת יום, יש הספקי עבודה הרבה יותר טובים ממה שהיו בפברואר או במרץ לצורך העניין, אבל יש לי הרגשה שזה הרבה מאוד על חשבוני.

בעיקר בשבוע-שבועיים האחרונים זה בא על חשבון הלמידה שלי לפסיכומטרי. אני קרוע לגמרי, מסיים לעבוד אחה"צ ולרוב נרדם כי כבר אין כוח, והנה ביום כמו היום בו לא תכננתי לעבוד- אני מוצא את עצמי הולך לעבוד. ואני כבר גמור ולא רוצה אבל הולך בכל זאת, כי אם אני לא אתחיל עכשיו (שזה גם כבר מאוחר), לא יהיה טוב.

אני חושב שאני צריך לשבת איתו ולהסביר לו שזה לא עובד ככה.

מעניין מה יהיה בחודש הבא, בכל מקרה... יש לי הרגשה שלמרות שעשינו המון עבודה החודש, ועבודה שחלקה היא תקופתית ולא עבודה קבועה, עדיין החודש הבא יהיה די דומה.