בטרנד שנקרא "טבעונות". 

כואב לי שהמטיף הכי גדול של הטבעונות קורא לי נאצי. ההתרשמות שלי ממנו היא שהוא אדם רע שיותר מאשר אוהב בעלי חיים, הוא שונא בני אדם. 

אני רפתן. הרבה מהזכרונות המוקדמים שלי הם מהרפת, למשל טיפול ביונקים עם סבא ז"ל. 

יש הרבה עיוותים בצורה בה הטבעונים החדשים בעיקר, תופשים את ה"סבל" שנגרם לפרות. 

אז נתחיל עם מה שבעיניי הוא הבסיס: 

פרות הן לא בני אדם. נכון, הן בעלי חיים, יש להן רגשות ותחושות. אבל הן לא בני אדם. כל החוויה שלהן שונה. החל מהחושים שלהם שפועלים שונה. למשל הראייה: העיניים של הפרה ממוקמות בצדי הראש, מה שמאפשר להן ראייה מרחבית טובה יותר על חשבון ראייה תלת מימדית כמו הראייה שלנו. הן רואות ספקטרום צבעים צר יותר (שלא כולל אדום למיטב זכרוני). 

התודעה שלהן שונה ומבוססת על קבוע מרכזי בחיים שלהן: עדר. יש להן זכרון שיכול להכיל בין חמישים לשבעים פרות אחרות, וזה כולל תחושות, ריחות, צורות והיררכיה שמבוססת בעיקר על כוח ואגרסיביות.

לכן, זו דמגוגיה זולה לומר שהפרדת העגל/ה מהאם ב"כוח" היא התעללות בבע"ח.

הפרות שמייצרות לכם את החלב מהונדסות גנטית. זה אומר שהיום פרה (בארץ) מניבה בערך 11,000 ק"ג של חלב בשנה, לעומת כ-3,000 ק"ג לפני מאה שנים. זה שילוב של הנדסה גנטית והזנה שונה.

נניח שאנחנו מוכנים להיות "נחמדים" לפרות וניתן להן לגדל את העגלים בעצמן. מה שיקרה זה שהעגל כנראה ימות, ויכול להיות שגם הפרה.

עגלה צריכה בערך מאתיים ליטרים של חלב עד הגמילה, שזה בערך בגיל חודשיים. יש מי שנותן יותר ומי שנותן פחות- כל יונקיה מתנהלת לפי שיטה קצת אחרת.

בחודשיים הראשונים אחרי ההמלטה שלה, פרה מניבה 2,500-3,000 ליטר. מזהים את חוסר ההתאמה?

בשבוע השני לחייהם, העגלים והעגלות עוברים תקופה של קיבה רגישה ושלשולים. אם הם ישתו יותר משלושה-ארבעה ליטרים ביום, יש סבירות לא מבוטלת שהם ימותו. אם הפרה לא תיחלב בזמן, יכול להיות שהיא תסבול מדלקות בעטין, שיכולות להגרר למקומות אחרים בגוף ולגרום מוות.

כשאני מפריד עגלה מפרה, זה למען שתיהן. אני אגדל את העגלה הזאת הרבה יותר טוב.

לגבי שאר ה"סבל" שנגרם לפרות החולבות:

הן מקבלות כמה אוכל שהן רוצות, מתי שהן רוצות. חולבים אותן בזמן, מה שמונע לחצים וכאבים בעטין (ודלקות). הן מקבלות טיפול בכל מחלה ומצב שלא יהיה. וטרינר רואה אותן בתדירות גבוהה ממה שרובנו רואים רופא.

יש להן מספיק מרחב להסתובב. היום יש שמירה משמעותית על מרבצים יבשים, כדי שלפרה יהיה נעים, נוח ובריא יותר (לחות מביאה חיידקים).

בקיץ מפתחים כל הזמן שיטות חדשות לצינון, כדי שהפרות לא יסבלו מהחום.

בקיצור, הפרה מקבלת תנאים מועדפים וטובים יותר ממה שהייתה מקבלת בטבע או אפילו כפרת מרעה.

לגבי האלמנט הסביבתי- היום חלקים נרחבים מהתזונה של הפרות הם מתוצרי לוואי של תעשיות המזון שלנו. כאלה שלולא הפרות ייזרקו לאתרי אשפה ויזהמו יותר את הסביבה. מהזבל של הפרות מייצרים חשמל. על כל סככת רפת תראו פאנלים סולארים שמייצרים אנרגיה נקייה. 

הדבר היחידי שבאמת תופס טביעת רגל אקולוגית הם הגרעינים שמיובאים לארץ לטובת הזנת הפרות. מעבר לזה מדובר בעודפי תעשייה ובדגן שמגודל בארץ ובכך שומר על שטחים פתוחים. רוב הגידולים בארץ הם "גידולי בעל", משמע ללא השקיה. גידולים על בסיס הגשמים. 

נמאס לי מכל הדמגוגיה שיותר מדי יפי נפש שמעולם לא ראו פרה או רפת מאמינים בה. 

אני נמצא ברפת כמעט מדי יום, ותאמינו לי שהפרות נראות לי די מרוצות מהחיים, ואם במקרה אני רואה פרות שפחות מרוצות מהחיים- אני עוקב אחריהן ומטפל בהן. פיתחתי אינטואיציה מאוד טובה ואני יודע לזהות פרה בלחץ. רובן הגדול, ברובו הגדול של הזמן שלוות ורגועות. אני לא חושב שיש להן יותר מדי תלונות. 

לגבי תעשיית הבשר אני מסכים עם חלק מהטענות. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ להפחית את אכילת הבשר, וזה לטובת איכות הסביבה.

צריכת בשר מוגזמת גורמת להרס של בתי גידול ושמורות טבע- בעיקר בעולם השלישי ופחות בארץ.

מעולם לא הייתי במשחטה, ואם בעלי החיים סובלים שם- צריך לתקן את זה. 

אני מבקש מכם- הפרידו בשר מחלב. תעשיית הבשר ותעשיית החלב אינן אותה תעשייה. הן קשורות אך לא זהות.

ולסיום נקודה למחשבה:

אם כולם יהיו טבעונים, לא יהיה צורך בפרות ובעגלים ולכן רובם הגדול יחוסל. 

מה עדיף לבעלי החיים לדעתכם?

חיים קצרים מדרך הטבע, או אי קיום?

עריכה: 

הפוסט הזה נכתב לא כאיזה מניפסט, הטחת טענות או פעולה למען אינטרס כלכלי של מישהו, אלא כהבעת צער על נושא שמפריע לי.

לא תכננתי שזה יופיע במומלצים (בעיקר לאור ריבוי הפוסטים שהם נגד/בעד טבעונות במומלצים לאחרונה).

אני שמח על כך שחלק מהמגיבים כאן העלו אינפורמציה מעשירה וטענות הגיוניות בעד טבעונות. למדתי הרבה מהתגובות כאן. 

צר לי שחלק מהאנשים לוקחים את זה למקומות של התנגחות ונאצה. זה באמת לא הכרחי. 

בסך הכל תיארתי את המציאות כפי שחוויתי אותה יום יום בשנה האחרונה בעיקר. כל אחד רואה ומפרש דברים אחרת וזה נהדר. אם כולם היו חושבים אותו הדבר- לא היה כאן מעניין. 

יש דברים שהייתי רוצה להגיב עליהם בחלק מהתגובות ואני מתלבט איך לעשות את זה או אם בכלל.

אגב, למי ששאל- המצפון שלי בסדר גמור, תודה. 

עריכה נוספת:

למען הסדר הטוב כתבתי עוד פוסט שמשיב בצורה מסודרת על שאלות שנשאלו כאן ומגיב על חלק מהדברים שנאמרו כאן. מוזמנים לבדוק.