התעוררנו לבוקר חדש בו ברק אובאמה נבחר שוב לנשיאות ארה"ב. 

האמת? לא הופתעתי. לכל אורך הדרך היה נראה שאובאמה לוקח. עם מדינות גדולות כמו קליפורניה (55 אלקטורים), ניו יורק (29) ואילינוי (20) בכיס, ועם מועמד כל כך חלש מולו, לא היו לי הרבה ספקות, גם ברגעים בהם היה נראה שרומני מתחזק בסקרים.

אני רוצה להתעכב לרגע על רומני והמפלגה הרפובליקנית. 

הרפובליקנים תמיד דיברו אל אמריקה ה"ישנה". אם נעשה פילוח אחר, אז יותר אל הדרום ופחות אל הצפון.

אל השמרנים, הלבנים, הדתיים האדוקים. 

כללי המשחק השתנו. אובאמה גרם לקהילות כמו השחורים וההיספנים להיות מעורבות יותר, ובכך שינה את מאזן הכוחות.

המפלגה הרפובליקנית, במקום להתאים את עצמה למציאות, חבשה את כובע הריאקציה.

עם תנועה ריאקציונית וחשוכה כמו "מסיבת התה" שנהיית דומיננטית יותר ויותר במפלגה, הרפובליקנים הופכים למפלגה ימנית הזויה, עם יותר ויותר מועמדים שמפיקים אמירות כמו "הריונות מאונס הם מעשה אלוהים", ועל כן מתנגדים להפלות. 

זה לא תופס, ואם המגמה הזאת תמשיך יכול להיות שגם בבחירות של 2016 נראה מועמד דמוקרטי זוכה. 

בנימה אישית, אני שמחתי מאוד שאובאמה נבחר, ושרומני לא. 

רומני הוא ניאו-ליברל בכל רמ"ח איבריו. התכנית שלו להצלת ארה"ב הייתה מאוד פשוטה: קיצוץ ההוצאה הממשלתית באופן דרסטי, והורדת מס חברות ומיסים לעשירים באופן דרסטי. 

במילים אחרות- לתת לאזרח הרבה פחות שירותים, ולגרום לעשירים להרוויח הרבה יותר מההנחה הבסיסית שככל שהם מרוויחים יותר הם משקיעים יותר, וכך נוצרים מקומות עבודה חדשים. 

זו תפיסה שאבד עליה הכלח, "ההון שמטפטף למטה". זו בדיוק הבעיה איתו. שהוא מטפטף, ולא בהכרח לאן שאתה רוצה.

האמריקאים מדברים המון על אחוזי האבטלה. הרבה מהאבטלה שם מתרחשת כי האמריקאים מעבירים עבודה למקומות אחרים. 

לדוגמה: שירות של GPS אנושי, כלומר אדם שיכווין אותך לאן לנסוע, עבר שם להודו. אתה יכול לנסוע בניו-יורק, להתבלבל ולהתקשר למוקד לעזרה. אתה תתקשר לאדם הנמצא בהודו בזמן שהוא מכווין אותך ברחובות ניו-יורק. טכנולוגית כמובן זה אפשרי, ולכן עושים זאת. ולמה? כוח עבודה זול. 

במשחק של מקסימום רווח, כוח עבודה זול הוא דבר ששואפים אליו בכל מחיר. 

כמו כן, רומני היה נותן רוח גבית משמעותית לנתניהו, כמו שנתניהו ניסה לעשות לרומני. שניהם מושפעים מאוד מאדם שאני לא סובל- שלדון אדלסון.

כאן אפשר לראות תחקיר- חלק 1, חלק 2- שנעשה עליו, ומה קורה למי שעושה עליו תחקיר.

אדם שעושה את הונו מהימורים הוא לא אדם שאני רוצה שינהל לי את המדינה. 

אגב המפלגה הרפובליקנית, גם הימין הישראלי עושה צעדים דומים ימינה. 

נפתלי בנט נבחר ליו"ר הבית היהודי. חילופי הדורות במפלגה מלמדים גם על חילופי הדורות בציונות הדתית. אין לי בעיה עם הציונות הדתית.

יש שם הרבה מאוד אנשים יקרים וטובים.

בנט מייצג הליכה ימינה לכיוון לאומני וכוחני יותר, לפחות זה מה שהוא מקרין. 

באופן כללי אני יודע שהציבור הזה הולך גם יותר לכיוון של בדלנות דתית, וחבל לי על כך. אנשים טובים. 

כמובן שיש גם את הליכוד ביתנו, ובאופן כללי את התנהלות הליכוד בשלטון. 

לפני כמה ימים נתקלתי בכרזה הזויה בפייסבוק, ונפל לי אסימון שלא רק שיש אנשים שחושבים כך, זה בגדול גם חלק מהמצע של הליכוד ביתנו ושל אמירות שיוצאות מפי חברי הכנסת של הליכוד ביתנו. אמירה כזאת למשל. 

בהתחלה, אגב, הייתי בטוח שזה משהו ציני עד שהבנתי שהבחורה שהעלתה את זה תצביע לביבי בבחירות. 

תסלחו לי, אבל מי שתומך באמירות האלה בצורה מלאה וללא סייגים הוא אידיוט- עם כמה שזה נשמע מתנשא.

הבנתי משהו בצורה בה הציבור מסתכל על פוליטיקה.

הבעיה שלנו היא שאנחנו רואים חלק מהתמונה, וקשה לנו לתפוס הרבה מהמורכבויות הקיימות. 

מורה שלי פעם הדגים את זה כך: 

"נניח שאתם רואים תמונה שבה אדם דוחף אדם אחר. זה יראה לכם אלים או מטומטם, נכון? ומה אם יחשפו עוד חלק מהתמונה ותראו שאת האדם שנדחף עומדת לדרוס מכונית? מה תחשבו אז?"

בואו נדבר על איראן. 

אובאמה הוביל מהלך בעולם שהטיל עוד ועוד סנקציות על איראן. עכשיו, אנחנו לא רואים את הסנקציות האלה. אנחנו לא מרגישים את הקושי הכלכלי שהוא יוצר שם, את הלחץ שנוצר שם שמתבטא והתבטא בהפגנות עממיות. השלטון שם בלחץ. אבל אנחנו לא רואים את זה. לכן, כשיש דיבורים על פצצה שהולכת ומתקרבת, ואנחנו לא רואים את הצעדים שעושה שאר העולם, אנחנו מרגישים מופקרים. שום דבר לא קורה.

במציאות כזאת, ראיון של תקיפה נראה הגיוני ביותר. פעולה צבאית היא משהו שאנחנו מסוגלים לראות ולהבין. יש מתקני גרעין, תוקפים אותם ומשמידים אותם. פשוט והגיוני. 

לכן, הרבה אנשים אומרים שאין אלטרנטיבה לביבי. רק הוא יתקוף, רק הוא יעשה. 

סנקציות לא נחשבות לעשייה, כי אנחנו לא רואים את זה. דיפלומטיה שמתנהלת היא לא משהו שאנחנו רואים או מבינים. 

אם אני אגיד שתקיפה צבאית תאחד את איראן ותיתן לה קייס ברמה הבינלאומית לפתח גרעין למטרות צבאיות, חלקכם תסכימו וחלקכם לא. 

בואו אני אגלה לכם משהו שיראה להרבה מכם מוזר ולא הגיוני:

לבנימין נתניהו ולשותפיו יותר טוב שתהיה איראן גרעינית, שתהיה מעצמה גרעינית שמאיימת עלינו. ולמה? 

מאזן אימה גרעיני. מצב שבו אף אחד לא באמת יתקוף אף אחד אחר, אבל תמיד יהיה חשש באוויר, תמיד תהיה פה מתיחות. 

משה דיין דיבר הרבה בזמנו על שלום דה-פקטו (בפועל) ללא חוזה, וטען שזה עדיף על חוזה שלום. 

למה? כי אף אחד לא תוקף את השני, אין כמעט לחימה או הרג, אבל תמיד יש פחד. 

ופחד הוא שמקדם אנשים כמו נתניהו, שמאפשר להם להיבחר שוב ושוב. והמטרה האמיתית של נתניהו היא לעשות אצלנו שינויים פנימיים מרחיקי לכת. 

חלקם בשקיפות מלאה, וחלקם לא כל כך שקופים. נתניהו מקדם הרבה מהמטרות שלו דרך חוק ההסדרים, לראיה גרף. 

כשאנחנו מפחדים- אנחנו מצביעים למי שנותן לנו ביטחון, ולרבים מאיתנו אלה נתניהו וליברמן. מנהיגים "חזקים". 

כשאנחנו רגועים ובטוחים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להצביע למי שמבטיח לנו עתיד טוב יותר, כלכלה הוגנת יותר, חינוך טוב יותר לילדים וכו'... 

אסיים את הפוסט במקום בו התחלתי- ברכות לברק אובאמה. 

הוא עשה עבודת קמפיין חכמה, היה עקבי באמירות שלו, שהתיישרו עם עשייתו בארבע שנות הכהונה הראשונות, וזה מה שנתן לו את הזכות להיבחר. 

לדעתי הוא גם נשיא טוב יותר מנקודת המבט שלנו, אזרחי מדינת ישראל.