תקראו את המאמר.

קראתם?

יופי.

לא קראתם?

תקראו. זה לא ארוך.

ועכשיו, ברוח "זן ואמנות אחזקת האופנוע", שטוקווה קצרה על בסיס המאמר:

יש לנו בעיה אמיתית. מטרידה מאוד.

מי שעומד בראש המערכת שלנו, הפוליטית לפחות, לא משחק במשחק שאנחנו רוצים שהוא ישחק.

לא ברור האינטרס האמיתי שלו, אבל מה שבטוח- ההתנהלות שלו לא חיובית. בכלל.

מי שמאמין יגיד שיש יד מכוונת בכל הנושא הזה. לא ידוע אם יש יד מכוונת אנושית בפארסת נגיד בנק ישראל המתמשכת הזו. 

מה שבטוח, כל הנושא די משעשע מבחינתי. כי, הנה יש מעין הסכמה מקיר לקיר אצל הרבה מהאנשים הנוגעים לדבר לגבי מינוי של בכיר, והולך אדון ראש הממשלה (זה לא תפקיד שר האוצר להחליט החלטות כאלה? בעיקרון? משהו?), ועושה הכל כדי למנות למשרה מישהו אחר. 

מטיל וטו. למה?

אינטרס אישי, וכוחני, וזה במקרה הטוב.

אתם מבינים, אם נשווה רגע לסדרת ספרים שגם כן השפיעה עליי- "שיר של אש ושל קרח"- לפעמים יש מקרים בהם יש המון רמזים. המון רמזים שצועקים עליך מהסאב-טקסט, לעזאזל- מהטקסט!!!

אבל מה? אתה מאוהב בדמות. אתה מכחיש. אוטם את עצמך. אחר כך הדמות מתה ונשבר לך הלב, ורק כשאתה הולך אחורה אתה מבין שחוץ מלהגיד לך "X הולך למות בדף Y", הסופר בערך אמר לך בכל דרך אפשרית מה שהיית צריך לדעת. אבל לא רצית.

רק ארמוז לכם שאחד הפוסטים במועדפים הוא רמז. עבה. כי כולנו רואים את ההתפוררות של החברה שלנו. הרבה מאיתנו בוחרים להתעלם מהרמז הזה. צריך לעשות משהו אחר. כי בניגוד לסדרת הספרים הנ"ל, יש לנו השפעה כלשהי על העלילה.

כמו שזה נראה, ראש הממשלה הנוכחי הוא גם הבא, ואם לא הוא, אז ממשיך דרך כלשהו. אנשים לא מבינים רמזים.