והנה מה שלא נוח לי עדיין להגיד לפסיכולוג שלי, אז אני בינתיים אחלוק את זה איתכם.

הרבה דברים מניעים אותי. לפעמים זה הרצון, לפעמים זו משמעת שמונעת מהרצון. לפעמים אלו פחדים, ולפעמים אלה יצרים. על היצרים לא דיברתי עדיין, והם די מורכבים. יש לי לפעמים רצון לברוח מלימודים למשל לפייסבוק. לפי התחושה עכשיו, הלימודים לא מגרים אותי מספיק אז אני מחפש את הגירוי היותר חזק. זאת הסיבה שאני שומע מוסיקה ממש טובה עכשיו, בין היתר. 

על כל הצד של הפחדים אני חושב שאני הולך ומתגבר, לאט לאט, צעד אחרי צעד. 

אבל היצרים האלה... 

אני אדם מאוד יצרי, אבל הכל מודחק. אני אף פעם לא מנסה להוביל את עצמי משם. אני מאוד חושש מהמקום היצרי כי הוא בדיוק הפוך מהמקום הרציונלי של השליטה העצמית. ומה שהכי מטריד אותי הוא אובדן שליטה ליד אנשים אחרים. לפגוע באנשים אחרים בגלל החשק המיני שלי נראה לי כמו אחד הדברים שהכי לא הייתי רוצה לעשות. לא רוצה לצלק מישהי פשוט כי התחשק לי באותו רגע לעשות משהו. אז אני סופר-זהיר, בשליטה, לוקח את המרחק, נזהר אפילו ברמת הפלירטוט, רק לא להגיד משהו לא נכון. 

יש לזה מחיר. מחיר שהיה מצטמצם מאוד אם הייתה לי מישהי. אבל כבר הרבה זמן שאין, וזה בדיוק המקום שאין לי אנרגיות או רצון מיוחד להשקיע בו עכשיו. אני מריץ יותר ויותר פנטזיות, בבקרים בעיקר. על האצבעות שלי שעוברות בכל מיני מקומות, ואז זה מגלגל את הסיטואציה הלאה... פאק, אני ממש יודע לרקוד את הריקוד הזה, אבל ממש לא יודע לרקוד את הריקוד שמוביל אליו.