לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ציפור בניוטרל


מכבסת מילים

כינוי:  סטואי

בת: 50





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2006

טוב, אולי בכל זאת


גם ככה אני חולת שליטה, וילד זה משהו שמהרגע שאתה מפליץ אותו לאוויר העולם, כבר אין לך שום שליטה על מה שיעשה ומה שיקרה לו. אתה יכול רק לעזור, והשאר בידי אללה ירחמו.

אבל אלוהים היה באמת נחמד אלי, וחנן אותי בילד נוח לתפעול. בתשע בערב הוא נרדם איפה שלא תשים אותו, וישן לילה שלם עם הפסקה קצרה באמצע לתדלוק. אפשר לכוון שעון לפי שעות האכילה שלו, ובכי אצלו זה כמה ציוצים עצבניים, למרות שאם צריך הוא יודע להפעיל את התותחים הכבדים במיתרי הקול. רק חסר שלא נתייק אותו במיטה בזמן, או שנעצבן אותו כשהוא רוצה לבהות. והוא אוהב לבהות, ולדבר לעצמו ולצעצועים שלו. אפשר לחרבן ולהתקלח בזמן שהוא משחק לבד. ילד פלא.  

גם ככה אני פסיכית. אחרי שהוא נרדם אני עושה סבב בקבוקים, כביסה וזה. כל 10 דקות אני הולכת לבדוק שהוא נושם, אפילו שיש לי אינטרקום. אני נוגעת לו באוזן וביד לבדוק שלא קר לו או חם לו מידי,  והוא לא מתעורר. התרגל.

ברגע שאת עושה ילד, את נדונה לדאגה. מההתחלה, כשהוא עוד קריספי וחסר אונים וזקוק לך כל כך, ועד שהוא כבר עצמאי ונפרד ממך לאט לאט, מתרועע עם כל מיני אנשים שלא אוהבים אותו כמוך, לא יחשבו רק על טובתו, לא ישתרעו לרגליו אם נדמה להם שהוא הולך ליפול.

ברגע שאת עושה ילד את לובשת את הלב על השרוול, אבל לא כמו בפתגם האמריקאי. הלב חשוף ופגיע, כי חלק שלו כבר נמצא אי שם בחוץ, ואם יקרה לו משהו חו"ח, הרי לא תוכלי להמשיך לחיות.

ואני רוצה לדמיין אותו גדל, הולך לגן ולבית הספר, מתחתן ועושה נכדים. אני רוצה לדמיין את זה, כדי שזה יקרה. שרק יהיה פה, כי מהרגע שהוא הגיע אני לא יכולה לדמיין את העולם בלעדיו.  

אמא של קלינט אומרת לי – תראי איך הוא מסתכל עליך, בכזו אהבה. אני לא בטוחה שזו אהבה, זה נראה לי יותר כמו מבט שאומר – את האחראית פה, נכון? אם יש תלונות, אני ניגש אליך, כן?

ודווקא המבט הזה ממלא אותי, נותן לי ביטחון. אני יודעת שלא משנה מה, אני אדאג לו. אני אעשה כל מה שאני יכולה. יש לי ערימות של סבלנות, אני חזקה מספיק ויש לי אינסוף אהבה. אתה יכול לסמוך עלי, ילד. במאה אחוז.

ולפעמים זה באמת נראה לי כמו מבט של אהבה.

גם ככה אני חתיכת יללנית, ערבה בוכייה שכמוני. רוצה לשיר לו שירים, ובוכה מהתרגשות. את השיר "תינוקי" של רמי קליינשטיין אני לא יכולה להתחיל אפילו. רק חושבת על המילים ומתחילה לדלוף.

כשאת עושה ילד את מבינה פתאום. זה נראה כמו משחק מבחוץ, אבל זה משהו אחר. ואי אפשר להבין עד שאת נמצאת ממש בתוך זה. אהבה שאין לתארה במילים.

נכתב על ידי סטואי , 5/6/2006 23:26  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,189
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , פילוסופיית חיים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטואי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטואי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)