10/2005
בזזזזזזז
צליל הבזבוז מזמזם באוזניי. בחודש הבא אהיה בת 24 והרֶזוּמֶה שלי סובל מאנורקסיה קשה. יכולתי לעשות כל כך הרבה בזמן שישב לרשותי, הייתי יכול להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית, וברוב בורותי, מרבית הזמן חלמתי בהקיץ. לצערי, האסקפיזם לא סייע לי במאום. ככל שהתבטלתי יותר, כך הַרגשתי צללה למעמקים.
לא רוצה לברוח יותר, אך כשמתחילים להתמודד עם המציאות, יש להתמודד עם קבלת החלטות הרות גורל, ואבוי, חוסר הביטחון שלי מביא עימו חוסר החלטיות משווע.
* 
האתון שבי עומדת בפני אין-ספור אפשרויות, עד כדי כך שאפילו בגילי המופרז, עדיין לא הצלחתי להגיע לידי החלטה. באיחור רציני, רק עכשיו אני מתכוונת להתחיל ללמוד לבחינה הפסיכומטרית.
לרגל סוכות, אני והמשפוחה מתכוונים להתארח אצל דודתי. אימי ביקשה ממני לקנות לה משהו. אז הלוך הלכתי לאולד-פארם וקניתי לה מארז קוסמטי חביב. וחשוב מזה, קניתי תחליב רחצה בריח שוקולד! בתקווה שיגרום למישהו לתת לי ביס 
משם אצתי לחנות ספרים בעיניים נוצצות ומלאות תאווה (לא, לא בכוונה להציץ בספרי סקס), שאלתי את המוכר אם הספר "מוצא המידות הטובות" מצוי בחנות, לאחר תקתוקים קצרים במחשב הוא הכריז: "אין ספר כזה!", באמא'שך??. טוב, לא אמרתי לו את זה, אבל זו כבר הפעם השנייה שהוא מסיק - הספר לא נמצא בחנות = הספר לא קיים!. לוגיקה משונה יש לבחור.
ליבי חפץ להירשם לסדנת צילום או להצטרף לקבוצת מטיילים כלשהי. לטייל קצת, להתפעל מהטבע. אני גם מרגישה שאני חייבת ללמוד משהו או שתאי המוח שלי יאיימו עלי בהתאבדות המונית. הצצתי בקורסים שעלולים לעניין אותי, אך אימי מורידה לי את כל האוויר.
"תתמקדי בנושא אחד!" היא מפצירה, "את מתפזרת על יותר מדי נושאים". מה רע בזה?.
* זיו לנצ'נר - ידיעות אחרונות
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
