ילדים שמחים לנסות דברים חדשים, לא בגלל שהם סקרנים, רק כי עוד אין להם אסוציאציות.
(גפי אמיר)
עודף אסוציאציות מרירות, זו אחת הסיבות שבגללן היה לי כל כך קשה לפצוח בעשייה. איך מתמודדים עם העודף הנ"ל?
"אם היית נכנס לביתו של קארל יונג, הוא היה אומר לך, אם קרה לך משהו טוב: "כמה חבל, אך אם נשב יחד, אולי אוכל לעזור לך להתגבר". אם קרה לך משהו נורא, הוא היה אומר: "זה הגורל, בוא נפתח בקבוק יין, איזו טובה תצמח מכך". *
אולי העובדה שנשרתי בעצב משנת הלימודים לפני האחרונה שלי, תצמיח טובה כלשהי.
החלטתי לנסות את מזלי בלימודי "פסיכולוגיה ומדעי המחשב" (הסמסטר הבא נפתח בסוף מרץ) שיפתחו לי פתח לתואר שני בהנדסת אנוש. המטרה לשמה אני מוכנה להשקיע את מיטב האנרגיות שלי בלימודים הללו, היא מפני שאני רוצה ללמוד כיצד ליצור מערכות עזר [בין אם ממוחשבות (בינה מלאכותית / מציאות מדומה) בין אם לא] לאנשים בעלי מוגבלויות.
התעניינתי במילב"ת (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה) בקשר להתנדבות, אני מתכננת לבקר שם בקרוב, ולעזור ככל יכולתי.
החלטה לא קלה, שוב להתחיל ללמוד, ועוד מקצוע שלא יתקבל באהדה בקרב ההורים. אבל, יש בי תקווה ואמונה שאיכשהו, במאמץ עילאי, אני אשרוד.
מה אתם אומרים על כרטיס העידוד שהכנתי לעצמי? (לא, אני לא דוסית (:)
תמונת השמים לקוחה מפה
* מהרצאתו של ברני סיגל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
