מפחיד לי. שודרגתי בעבודה למעמד שליחה. הבוס ואני הגענו לבניין משרדים רם קומה ועב מימדים, הוא ערך לי היכרות עם האנשים שאיתם אבוא במגע, השתדלתי לנטוף נחמדות מול כל החליפות מקיר לקיר והרגשתי זבת חוטם.
בזמן ששוטטתי בין החדרים עם All mighty בוס, הבנתי משהו, העולם הפנימי העמוס שלי מאפיל על העולם החיצוני. הרגליים שלי על הקרקע, אך ראשי מרחף לו במרומים כמדושן בהליום.

אני נמצאת שם, אך אני לא נוכחת.
נרשמתי לחדר כושר. מאמן כושר חביב במיוחד בשם יהושפט (אכן מרושע מצידי להמציא לו שם שכזה) הסביר לי על כל מכשיר וכמובן הדגים כיצד להתאמן. הובכתי בטירוף, עשיתי אין-ספור פדיחות. בסוף פגישת ההסבר, יהושפט נראה מיואש במיוחד. התקשרו אלי, ומשום מה, קבעו לי פגישה עם מאמן אחר שירכיב לי תכנית אימונים.
ידוע לי שיהושפט נמצא בימי שישי, יהיה נחמד לבוא במיוחד כדי לראות כיצד הוא יכה על מצחו ויאמר: DOH! ברגע שישים לב שהגעתי. מוהאהא 