אפקט הפחד

יש לי טייס אוטומטי, המסלול המתוכנת בו מוביל לקמילה ודאית. אני חייבת כל הזמן להיות על המשמר, לאחוז בהגה, לא לתת לטייס האוטומטי להתחיל במסלולו לשיממון.

התקדמות לעבר המטרות שלי, דורשת תחזוקה תמידית, אם פעלתי בדרך x כל חיי, בלתי הגיוני לצפות שאתחיל לפתע לפעול בדרך y (קוראים לזה ציפייה לא ריאלית בלשון המאמנת). המלכוד הוא שעל מנת להתקדם למקום טוב עבורי, אני חייבת להתחיל לפעול בדרך y עד אשר תתוכנת כמסלול לטייס האוטומטי.

הייתה לי נפילה השבוע, ואני מאמינה שהיא קרתה בשל חוסר תחזוקה, הנחתי שאם התחלתי ברגל ימין, והתחלתי לנוע בכיוון הנכון, אמשיך לנוע מכוח האינרציה ואין צורך לתדלוק עצמי בהמשך הדרך.

חברה שלחה לי במייל תמונה מהחתונה שלה, התבוננתי ותהיתי: מה זה לעזאזל הגוש הנבוך ובעל החיוך הדבילי הזה???

אה, זו אני

מיהרתי לשלוח מייל למאמנת (ללא התמונה, בכל זאת, חסתי על נפשה) שאני *חייבת* לעבוד על שפת הגוף.

Damn it! הגוף שלי מסגיר כל רסיס רגש שעולה בי, חצוף! אני חייבת ללמוד לשלוט בו במהירות האפשרית.