3/2006
שבוע נטול קריאה
לפני שאתחיל בתיאורים קורעי לב וטחול של מאורעות השבוע שעבר, אנסה לתת מענה לשאלות ולתמיהות שהועלו בתגובות לפוסט הקודם:
הסבר היישר מפי הוגת הרעיון:
"ללא הסחות דעת, אנחנו נשלחים שוב לעולם החושים. התנזרות מקריאה מטילה אותנו לתוך שקט פנימי, למקום שאותו חלק מאיתנו מתחילים מיד למלא במלים חדשות - שיחות חולין ארוכות, טלוויזיה קולנית, מקלט רדיו כפטפוט קבוע ברקע, חברה קשקשנית. לרוב איננו יכולים לשמוע את קולנו הפנימי, קול ההשראה של האמן שבנו, מעבר לקולות הרקע."
(ג'וליה קמרון)
מותר לקרוא רק דברים הקשורים לעבודה / לימודים ואת הפרק בספר 'דרך האמן'.
ההתנזרות אילצה אותי לעשות אחד מן השלושה:
1. להכות על החזה ולעשות תנועות של קופיף ע"ע להתחרפן.
2. לפצוח בדיאלוג מרתק עם עצמי.
3. לחשוב על דרכים יצירתיות לרפד את הזמן.
כדי להתחמק מן הקול הפנימי התעלקתי על כל מי שהיה ברדיוס הקרוב, הייתי בהרצאה, נפגשתי עם פ', סידרתי את ארון הבגדים (הוא מחה דמעה מרוב התרגשות), ביקרתי אצל הקוסמטיקאית, יצאתי למסע שופינג שהניב את השלל: פרה פרוותית, נרות ריחניים ופצירה עם הדפס של ג'ירפה. התעסקתי עם הפימו ועשיתי ציפור ששירה העניקה לו את השם גונזו, להלן ה- book החושפני:
כשנשארתי עם עצמי, הקול הפנימי התחיל לבעבע, הוא נשמע כמו זקן ממורמר שהמילה הנפוצה ביותר שלו היא: ארררררג!. לא, לא באמת. הוא נשמע כחתול מפוחד שמסתכל על העולם תוך כדי שהוא מנסה לכסות את עיניו עם כף רגלו.
כמובן שהיו לי מעידות קריאה קטנות פה ושם, לא עמדתי בפיתוי ה- smsים...
תוצאות השבוע הנזירי: הייתי פעילה הרבה יותר מהרגיל ונתתי במה לקול הפנימי.
אתמול נפגשתי עם יועצת מהאונ' כדי להגיש לה טפסים להכרה בלימודים קודמים.
היא הייתה נחמדה, ממש מ-מ-ש נחמדה ומאוד רצתה לעזור לי. בכלל, בזמן האחרון יצא לי להיתקל בהמון אנשים נחמדים.
הבנתי שאני מגיעה להרבה מקומות עם חומת מגן, חומה כל כך גבוהה ועבה, שדרכה אף אחד לא יוכל לפגוע בי. ופתאום, אני שמה לב, שיש מקומות בהם אין צורך בחומה הזו. קשה לבקוע אותה, להיפרד ממנה ולהרגיש חשופה ופגיעה. אולי המסקנה היא שכדאי לשדרג אותה לחומה חשמלית – להתקין בה מתג שיוריד אותה כלפי מי שנחמד, ולהקפיץ אותה מעלה כלפי המסריחונים למיניהם.
כמובן שהורדתי את החומה לפני המסקנה המסעירה של אתמול, אך הורדתי אותה כלפי אנשים רק לאחר כמה שנות אור, רק לאחר שהייתי בטוחה במאות אחוזים שלא נשקפת סכנה.
זו כבר לא נראית לי כזו דרך טובה להכיר אנשים כשביני לבינם חוצצת החומה הזו.
(jason love)
מתנצלת מראש שלא הספקתי לבקר בכל הפוסטים ולקרוא את כל האי-מיילים, העניין יטופל בקרוב (:
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
