אפקט הפחד

במקרה קפצתי לבקר בערב חנוכה, אז היי, חג שמח כולם (:

מה אגיד ומה אומר, בזמן האחרון גיליתי כל כך הרבה דברים שאני שונאת (או מאוימת, תחליטו לבד), כמו למשל:

* כמעט כל בגד שיש לי (חוץ מחולצת מיקי מאוס שרכשתי לאחרונה, וזכיתי להיות הפריק שואו באונ') ~כתבה ועברה לגור בחושה מאותגרת אופנתית~

* אנשים שההתנהגות שלי מטרידה אותם ואי לכך הם רוצים שאתנהג אחרת (כמוהם), הרשו לי לצטט את בוב: 

Well, I try my best

 To be just like I am

 , But everybody wants you

 To be just like them. 

אין לי כח לרצות אנשים יותר, זה לוקח ממני הרבה יותר מדי אנרגיה. רק שהגוף שלי מפחד לאללה מאי אילו גילויי כעס/זעם, ומתחיל לעשות שטויות.

בכמה שבועות האחרונים עשיתי כמעט כל בדיקה נודעת לאנושות (לפי החלטת הדiק המתוק שסיפרתי עליו כאן), בדיקות חודרניות יותר וחודרניות פחות. עוד שבועיים גם אקבל תוצאה לאחת מהן.

ומה הקטע? שנראה לי שכן הכל היה פסיכולוגי, וזה מעצבן! נורא!!111

אני לא בטוחה, יכול להיות שזה מהמחסור הגדול של ויטמינים (כל המינוסים שרצו שם).

לא יודעת כבר.

ועכשיו נשארתי עם עצבים, אבל אני לא בן אדם עצבני (ז"א, אני לא רגילה להחצין את עצביי) אז אני בוכה כל לילה, hooray!.

אבל זה הולך להשתנות, ז"א, אני אגרום למצב להשתנות (בררר).

שיהיה לכם חג חנוכה שמח ומלא באור