אפקט הפחד

הו, לא. הייתי צריכה לצפות גם לזה. המסע למציאת שמלת כלה

לכלה המצחקקת המיועדת יש גוף סוף הדרך שמאלה, מה שנותן לכל מוכרת את האופציה להלביש אותה כמעט בכל שמלה בחנות, ולי את האופציה להירדם על הספה הפלאפית במקום.

על השמלה הראשונה הפכתי לזקן העדה האפגנית ומיהרתי להגיד לה: "אחותי! אני רואה לך את הפיטמות!111", מי מעצב שמלה כ"כ שקופה? מה הרעיון פה? לעשות שיעור אנטומיה לאורחים בתור בונוס?. אחר כך הגיע שמלה מזעזעת לא פחות, עם מחשוף מפה עד למשולש הדרומי, היא נורא התלהבה, שאלתי אותה אם היא באמת רוצה שסבא שלה ירוץ לשירותים אחרי שיחזה בפלאי הטבע שלה, "יאאאאק!" והיא ירדה מהרעיון, האהא.

אחר כך המוכרת חנטה אותה במחוך, שגרם לאחת החוליות שלה להתגלגל על הרצפה ולדבר בקול של צ'יפמאנק.

השיא מבחינתי היה כשנכנסנו לחנות קטנה וחמודה שמי שאירח שם חברה למוכרת היה לא אחר מאשר – חתול (!) אז חברה שלי מדדה לה שמלות ואני התעסקתי עם החתול, אכן חברה לתפארת.

לבסוף (בעזרתי האדיבה כמובן) היא בחרה שמלה מאממת! מנצנצת והכל, לא שקופה ולא חשופה. הצעתי לה שמאחורי החולצה של החתן יהיה הדפס: "נחמן מאומן רולזזזז!".

נו, מה אני אעשה.. זו אשמתה שהיא בתור בחורה בת 33, לוקחת איתה להחלטה כה גורלית בחורה בת 3 (הגיל המנטלי ז"א). והיא עוד רוצה שאבוא איתה לבחור נעליים

ואני מנסה לחשוב איך אני הייתי מצליחה להתמודד באירוע שכולו סמוצ'יאדה עם כל העולם ואחותו. משהו אומר לי שביום החתונה שלי אני אנסה עוד פטריות חוץ מאלו למאכל...