לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אפקט הפחד


Boo!

כינוי: 

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

All you need is love


אירוע של חברה. נו, לא ממש חברה אבל שיהיה.

דווקא הגעתי עם כל המצב רוח שבעולם (ולמזלי גם בדיוק נתקלתי בפ' לפני שנכנסתי לאולם).

והושיבו אותנו בשולחן עם בחורות בגילי או בסביבות הגיל שלי, כולן נשואות+, אחת כבר עם תואר שני.

מיד אמרתי לפ' שאני והיא הגענו על תקן מופע "מה קשור". התחלתי לתהות איך הן הספיקו את כל זה, בעוד שאני בעיקר ניסיתי להבין איך שורדים ואיך עומדים על הרגליים ואיך לא נובלים. גם פ' תהתה. ומיד אמרתי לה שזה כנראה בגלל שגדלנו אחרת, ואין בכלל מקום להשוואה, כי אני גדלתי בלי שום הדרכה, הייתי אמורה להסתדר לבד מגיל קטן. והן.. סללו להן את הדרך, תמכו בהן, אז מה הפלא?.

ואני אמורה להיות אחרי הכל, ובכל זאת.. לפעמים הייתי רוצה שגם לי יהיה פחות קשה. שלא אצטרך להיאבק כדי להשיג דברים מינימליים.

ומה הכי מעצבן? שאני עדיין מחפשת את דמויות האב/אם באנשים אחרים. פוערת עיניים ומקור בתקווה לקבל קצת אהבה.

הכל טוב ויפה, עד שאני נזכרת שאף אחד לא יכול להוות תחליף ואף אחד גם לא צריך. ונמאס לי לחפש אצל אחרים את מה שאני בכלל צריכה למצוא בעצמי.

לא מזמן הקיפו אותי מכל הצדדים וזה גרם לי להרגיש טוב, כי הגוזל המורעב שבי קיבל ליטופים.

ועכשיו כשאני בסביבה חדשה, אני צריכה לתת לעצמי את החיזוקים ו... מתקשה למצוא, חוץ מ"וואלה, outcast את בן אדם טוב" אין לי מה להגיד לעצמי.

ואני מנסה לחשוב.. וחושבת וחושבת וחושבת... נאדה. לא מצליחה לראות את מה שאחרים מצליחים.

 

 

נכתב על ידי , 17/12/2007 19:38  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג יפה כל כך


במקרה קפצתי לבקר בערב חנוכה, אז היי, חג שמח כולם (:

 

מה אגיד ומה אומר, בזמן האחרון גיליתי כל כך הרבה דברים שאני שונאת (או מאוימת, תחליטו לבד), כמו למשל:

* כמעט כל בגד שיש לי (חוץ מחולצת מיקי מאוס שרכשתי לאחרונה, וזכיתי להיות הפריק שואו באונ') ~כתבה ועברה לגור בחושה מאותגרת אופנתית~

* אנשים שההתנהגות שלי מטרידה אותם ואי לכך הם רוצים שאתנהג אחרת (כמוהם), הרשו לי לצטט את בוב

Well, I try my best

 To be just like I am

 , But everybody wants you

 To be just like them. 

 

אין לי כח לרצות אנשים יותר, זה לוקח ממני הרבה יותר מדי אנרגיה. רק שהגוף שלי מפחד לאללה מאי אילו גילויי כעס/זעם, ומתחיל לעשות שטויות.

בכמה שבועות האחרונים עשיתי כמעט כל בדיקה נודעת לאנושות (לפי החלטת הדiק המתוק שסיפרתי עליו כאן), בדיקות חודרניות יותר וחודרניות פחות. עוד שבועיים גם אקבל תוצאה לאחת מהן.

ומה הקטע? שנראה לי שכן הכל היה פסיכולוגי, וזה מעצבן! נורא!!111

אני לא בטוחה, יכול להיות שזה מהמחסור הגדול של ויטמינים (כל המינוסים שרצו שם).

לא יודעת כבר.

ועכשיו נשארתי עם עצבים, אבל אני לא בן אדם עצבני (ז"א, אני לא רגילה להחצין את עצביי) אז אני בוכה כל לילה, hooray!.

אבל זה הולך להשתנות, ז"א, אני אגרום למצב להשתנות (בררר).

 

שיהיה לכם חג חנוכה שמח ומלא באור

 

נכתב על ידי , 4/12/2007 11:01  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoutcast אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על outcast ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)