אני רוצה שניפרד.
*בום. חבטה ברצפה.*
סתם, רגליים קרות, עומס יתר מהאהבה העצומה הזאת שהשתלטה עלינו בזמן כל כך קצר. מתקבל על הדעת. הרי אף בן אדם נורמלי לא מסוגל לעכל דבר כזה, בלי להיבהל ולנסות לברוח.
בואי נחזור. אני בחיים לא אפגע בך שוב, שום דבר לא יפריד בינינו יותר.
*הוא מתיישב חזרה על הנדנדה מלמעלה, משקלו כבד ומרים אותי למעלה, הרוח מברכת את פניי בדרך.*
אנחנו צריכים להיפרד.
*בום.*
אני נוסע מכאן, ואת לא תראי אותי או תשמעי ממני יותר בחיים. הסתבכתי באיזה שקר כלשהו, ואני נוסע מפה.
בואי ניפגש. בוא ניפגש. אני מתגעגעת. אני מתגעגע.
*מונפת שוב באוויר.*
אני לא אוהב אותך יותר.
*בום. התחת מתחיל לכאוב.*
אני מרגיש שהרגשות שלי אלייך דועכים, אני לא רוצה להיות איתך יותר, תתרחקי ממני.
תחזרי אליי. כל מה שאמרתי היה שקר, סתם ניסיתי להרחיק אותך ממני כי חשבתי שזה יעשה לנו רע. אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב אותך.
*סחרחורת בדרך למעלה*
חמישה ימים עברו מאז.
ואני שואלת - עוד כמה צריכים לעבור עד שאני אפול שוב על התחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
