לחזור הביתה מ24 שעות בצבא,לקבל טלפון אחר טלפון אחר טלפון,לדבר עם מריון ולהעלים את כל העולם מסביב,לשמוע מהרבה אנשים שחשבת שנעלמו,להיות מוזמן ל4 דברים ולדעת שהבטחת ללכת לאחד ולא להתחרט על זה.לשקוע על הספה בצפייה של פלצנות טלווזיונית ולדעת שאתה מאחר,זה לא נורא אתה גר קרוב.להתקרצף במקלחת ולראות איך האדים עולים מהמים בתענוג מכל מעלה של המים הרותחים,לשחק עם הכלב שבא ביציאה משחקית נדירה,להאבק עם החתול שלך,הוא ניצח,חבל שאי אפשר לשחק עוד קצת,לנצל את הבגדים היפים שיש בארון ולשם שינוי ללבוש אותם,
ביליארד,נשמע כיף,אני נורא,שברתי שיאים שליליים במשחק,מצחיק ומשובח,לצפות במשחקים ולדבר עם חברים שלא ראית כמו שצריך כבר יותר מדי זמן,בדיוק ברגע המתאים לקום וללכת,זה היה מקום אלגנטי,מריון מתקשרת,רע לה היא חולה המסכנה,קלקול קיבה,מסתבר שדרוזים לא יודעים לעשות שישליק,מזל שהיא מרגישה יותר טוב,מזל שאני עוד מעט רואה אותה,
לשבת עם כולם ולאכול סנדוויץ' כמו ילד בן 4 כי כולם אוכלים,להעלות זכרונות ולהרגיש את הקרבה הזאת שלא תיעלם לעולם,
לדבר על סקס ולשמוע שבצבא גם אחרים עושים את זה,להגיע הביתה במכונית טמפו,
פשוט,כיף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אולי זה יוני..
