אהובי הראשון,
אבסורדי לקרוא לך אהובי, שכן "אהובי" זו השפה שלי בלבד. חברות יגידו שאתה הטעות שלי, אנשים מבחוץ אולי יגידו שאתה אנס, במידה מסוימת, פדופיל. לא שאי פעם עשינו משהו שהיה ללא הסכמה.
אתה גידלת אותי, במובן הטוב והרע, מעניין אם ידעת. אני מניחה שכן, ידעת המון. ידעת לשחק בי, ידעת ללחוץ על כפתורים, ללמד אותי, ולהנות מכך. היום, אני קצת נגעלת לשחזר, אני קצת כואבת יותר, איבדתי לך כל כך הרבה, ולא ידעתי.
אתה זוכר את הפעם הראשונה? הודעת האסאמאס הראשונה ששלחת לי, שאלת אותי מה אני לובשת, ואני לא הבנתי למה אתה רוצה לדעת. הייתי בת 17, לא בטוחה מי אני, חצי יפה, חצי בלתי ניראת, הרגשתי לא קיימת, הרגשתי שרק אתה יכול לגעת בי. לא ידעתי מה המשמעות של "לגעת בי", מסתבר.
ועם הזמן, אהבתי לברוח אלייך בלילות, אהבתי את הבית, את הכלבה שלך, אהבתי את השליטה הלא אמיתית שהייתה לי בחיים. לרגע לא ראיתי מה עשית לי, היית אומר, והייתי לובשת, היית רוצה והייתי עושה, כל כך הרבה אושר נמלאתי כשהיית מרוצה ממני.
אתה יודע, חברות לא הבינו, אז הפסקתי לספר. המבטים היו מוזרים, כאילו אנחנו לא באמת אוהבים, כאילו יש משמעות לשאר הבנות שהייתי מביא למיטתך, למרות שידעתי שרק לי המקום תמיד שמור, רק לי מותר לחזור, רק איתי אתה אמיתי, אבל זה לא היה מספיק. היית אנוכי בעייניהן, ונצלן. היית כל הדברים הרעים שרק היום אני יכולה לראות בך.
"אני רוצה שתרצה להסתכל רק עליי,
שתשחק רק איתי משחקים,
שהכל יסתובב סביבי,
אני רוצה שתחשוב על הלילה
שתפשיט אותי עם העיניים שלך,
שתיגע בי,
רק בי,
תמיד"
הייתי כותבת לעצמי, תוהה אם תאהב לקרוא. אם זה ישנה משהו.
מיליון כתבים כתבתי עלייך, אירוטיקה שלמדתי על עצמי, עלייך. פעמים אחדות חשבתי שתתגאה בי, על היכולות שלי, על כושר ההבנה. אם רק הייתי יודעת שכל שיר עם גיטרה כיוון לאנשהו, אם הייתי מאמינה אז שהכל נגמר במיטה אצלך, אולי דברים היו נכתבים אחרת.
עכשיו אני מאושרת, אהובי הראשון. תמיד רציתי לומר לך, אבל פחדתי שתחשוב שאני רוצה לספר לך שוב מה צבע החוטיני שלי, אז לא אמרתי. (עדיין סגול, רק רחוק מלהיות עניינך.) היית הרבה בעיניי, אולי בצורה מעוותת ולא בריאה, אבל היית. היו תקופות של אושר, גם אם הן היו פרי דמיוני, הן היו.
היום יש לי בחור שאוהב אותי, הוא מדהים, והוא אוהב אותי. הוא הרבה יותר מכל מה שאתה אי פעם תהיה, אני קצת מרחמת עלייך כשאני חושבת עליו, נראה לי שאתה תישאר לבד לנצח. זה משהו שידעתי גם אז, אבל רציתי להיות זו שתשבור את המיתוס, אני חושבת שהיום אני מבינה ש"האחת" לא קיימת בשבילך, רק אתה קיים בעולמך.
אני לא רוצה להצטער על כל מה שעברנו, אני לא חוזרת בי, אני פשוט צריכה לשחרר את הזכרונות, חבל שלעולם לא תהיה הבחור שראיתי בך. אני רק יכולה לקוות שלא תהיה עוד אחת כמוני בחייך.
שלך,
זאת שלעולם לא הגיעה לך.