כי אין טעם |
| 2/2006
בובה
ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות בפינה חשוכה אומד את הגבול חושב על דברים בקצב חדש מריץ מחשבות מנסה על הדף
ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות מרגיש בכל הכוח, מהי תמימות חושב על ההוא שם למעלה שיודע דברים ובנו כל הזמן משחק בחוטים
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות ואותם הריגושים בבית הבובות הקטן של אלוהים
אז אני נזרק חזק אל הקירות נופל אל תוך עצמי כבר לא יכול לראות מאבד את התחושה האם עכשיו את מרגישה מה זה נקרא להיות לבד, להיות לבד
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות ואותם הריגושים בבית הבובות הקטן של אלוהים שוב אני לא יכול לראות
אז איך אני נטרק בכוח אל המיטה האור הופך שחור הכל פה השתנה נמאס לי לצעוק לאוזניים אטומות שוב אני לא יכול לראות, לא יכול לראות
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות ואותם הריגושים בבית הבובות הקטן של אלוהים שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות שוב אני לא יכול לראות לא יכול לראות לא יכול לראות שוב אני לא יכול לראות שוב אני לא יכול לראות לא יכול לראות...
שוב זה לא יכול להיות לא זה לא יכול להיות לא יכול להיות לא יכול להיות...
-
| |
|