כמו מרבית אזרחי המדינה נכון לעכשיו (אני רוצה להאמין), אני חושבת המון על הבחירות. ככל שאני מתעמקת בזה, אני מרגישה יותר קרועה מבחינה פוליטית. אני מזדהה עם המהות של שני הקיצונים, ולא מוצאת את עצמי בכלל במרכז.
כבנאדם, אני רואה את עצמי שוחרת שלום. מאמינה בשוויון בין בני אדם, בפתרון סכסוכים על ידי הסכמים ודיבורים, חתירה לשלום ואחווה ושיוון זכויות והזדמנויות לכל אחד ואחת. ומצד שני, כיהודיה, אזרחית מדינה ישראל שחיה במדינה רוב חיה, מכירה במציאות שאנו חיים בה, ומבינה שהסכם רחוק מלהיחתם (בעיניי, נכון לעכשיו). כנראה שאם הייתי ממשיכה לגור באנגליה, ומתבגרת שם, ההשקפה הביטחונית שלי הייתה אחרת לגמרי. מצד אחד, זה מעציב אותי שאני תומכת בנקיטת צעדים תקיפים כדי להבטיח את ביטחון המדינה, ומצד שני, בטוחה באיתנות שזו הדרך.
אני חילונית. כשעלינו לארץ, והייתי בת 6, ההורים שלי רשמו אותי ואת אחי לבית ספר ממלכתי דתי. שנאתי ללמוד שם, לא כי בית הספר היה גרוע, אלא בגלל שהרגשתי מזויפת. ידעתי שאני לא דתייה, שאני מאמינה באלוהים, אבל גם מאמינה שאני לא צריכה לקיים את המצוות. משכתי את המשפחה שלי לכיוון יותר חילוני, ולאחר שנתיים עברנו למסלול מסורתי ומשם לחטיבות ותיכונים חילוניים. בעיקרון, אני רוצה, וארוויח מזה ברמה האישית, מדינה חילונית. אני רוצה תחבורה ציבורית בשבת, ובתי קפה פתוחים, ואתרי בילוי. אני לא שומרת שבת. עם זאת, רואה באופי היהודי של מדינת ישראל תנאי הכרחי לקיומו. אם הזהות הדתית תנותק מהמדינה, ישראל תהפוך למדינה ככל המדינות, אך ידוע לכולנו שיהודים הם לא ככל העמים. לא אכפת לי שאנחנו במאה ה-21, אי אפשר לשכוח את ההיסטוריה, אי אפשר להתעלם מאנטישמיות שחיה
וקיימת גם היום.
גם מבחינה כלכלית אני מרגישה מפולגת. מצד אחד, מסכימה עם השיטה הקפיטליסטית ומאמינה בשוק חופשי. אני לא שוללת את העובדה שהסיבה שאני תומכת בשיטה היא בגלל שאני מגיעה ממשפחה שהצליחה בתוך המערכת, ובגלל שאבא שלי הגיע לבסס את עצמו מבחינה כלכלית בצורה מכובדת ביותר. יש לציין, שהוא בנה את
עצמו מאפס. הוא היה בן לשני ניצולי שואה חסרי כל (סבתא עבדה במפעל, וסבא היה "סופר" לא יוצלח), נולד בעיירה קטנה באוקראינה, גר בצריף עם שדה עגבניות
ליד, ולימד את עצמו אנגלית ושירת בצבא הרוסי כדי להתקבל לאוניברסיטה נחשבת בארה"ב, ומאותו רגע לא נח מבחינה יזמית-עסקית. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך
שלמרות שהשיטה מתגמלת את אלה שעובדים קשה כדי להצליח בה, היא מפטמת את בעלי ההון על חשבון המעמדות הנמוכים יותר, ויוצרת פערים משמעותיים בחברה. כמו שאני מאמינה בחירות כלכלית, אני גם מאמינה שאף אחד לא צריך יותר מדי כסף, ושצריך לרסן את הטייקונים ולעזור כמה שיותר לנזקקים.
תקציב. ברור שאני רוצה שיגדילו את התקציב שמשקיעים במוסדות חינוך, הרי חינוך הוא מה שיפתור הכול בסופו של דבר (וזה כולל הקמת מערכת חינוך אחרת, שרגישה לאינדיבידואל, מגרה את התלמיד להתעניין ולחקור, מודדת אותו על פי קריטריונים שנכונים לו). מצד שני, לא רואה פסול בהשקעת תקציב מדיני בצבא. הצבא שלנו הוא מה ששומר אותנו כאן במדינה. אני מנהלת שיחות עם אנשים, חיילים ביחידות מיוחדות (שהם במקרה חברים שלי), ומהמעט שהם מספרים אני מבינה כמה אסונות הם מונעים מדי שבוע. אנחנו לא מודעים לכמות הפיגועים שנבלמים על ידי החיילים האלה, כמה סבל היינו יכולים לעבור אם הצבא שלנו לא היה כל כך מקצועי ומאומן. וזה נכון שהצבא מקבל הרבה "אקסטרה", היחידה שלי למשל נהנתה מטיול יחידתי מפנק כל שנה. אני חושבת שאפשר לקצץ קצת שם, אבל מבחינה מהותית ההווי הצבאי חשוב, ואני חושבת שזה נכון לצ'פר את החיילים, כדי לשמור על מורל ומוטיבציה של אלה שתורמים את חייהם (גם בתפקידים שאינם מסוכנים- תורמים את זמנם ומהאנרגיה
שלהם) למדינה.
הומואים, לסביות, מעמד האישה ונישואים אזרחיים – בעד.
בכל אופן. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת אם לבחור במפלגה שמבחינה רעיונית אני מסכימה עם כל המצע שלה, שבמדינת-ישראל-האוטופית שבה הם היו יכולים לפעול לא תחת איום טילים או כל דבר אחר, ובאמצעותם תיווצר כאן חברה שוויונית, רגועה עם פערים חברתיים-כלכליים מצומצמים במידה משמעותית (ונוכל להשקיע בפיתוח התרבות- האומנות והספרות שלנו, ויהיה כל כך הרבה יותר כיף לחיות כאן). או אם לבחור במפלגה שמבחינה מעשית תתמודד הרבה יותר טוב עם המציאות, לא תיתן למדינה להתפלג או להצטמצם, תנקוט בצעדים תקיפים במידת הצורך (וכנראה שיהיה צורך) אך לא תגשים את משאלתי לתחבורה ציבורית בשבת, ולא תכיר
בנישואים חד-מיניים (שזה מאוד עצוב ולא שוויוני, אבל אף אחד לא מת מזה, ומפיגועים באוטובוסים מתו רבים).
הבחירות מחר, וכנראה עד שאהיה ממש מול הקלפי, לא אדע במי אבחר.
*כל הנ"ל נכתב כדי לפרוק, כי אני באמת חושבת על זה שוב ושוב בלי להגיע להחלטה, וחשבתי שאולי באמצעות הפוסט אני אבחין במגמה מסוימת של כתיבה ואדע את התשובה שלי אבל בינתיים לא מצאתי אותה (אולי בקריאה חוזרת?). אני ממש לא מנסה להגיד שהדעה שלי היא צודקת או לפתוח ויכוח (אם כי שמחה לשמוע דעות של אחרים. אני הולכת לקלפי מחר בבוקר אז עד אז יש לכם יכולת השפעה עלי..)..פשוט לשתף. יום בחירות שמח לכולם.
*העברתי את השעה וחצי האחרונים בצפייה בסרטונים של ראיונות פוליטיקאים ביו-טיוב, ויש החלטה. וזה מצחיק, שזה מרגיש מאוד מאוד נכון, ואני בכלל לא מבולבלת. אבל זה מפחיד, כי זו מפלגה יחסית קיצונית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאבדת מציאות