It’s so messy around here. Dirty sheets litter the floor, dirty thoughts litter my mind. I’m itchy inside, ugly outside. I can’t get comfortable, no matter how much I shift in my place. Type, backspace, type, backspace, highlight, delete. Anxiety attacks because I’ve lost control again.
I’m not a vegetable
I will not control myself
[Vegetable– Radiohead]
עיצוב גנטי. אני, מכל האנשים, אמורה לראות בזה היגיון. הרי, תיאורתית, זה יכול לחסוך כל כך הרבה סבל. אבל במציאות? לדעתי זה יגרום ליותר. אני, שמיקדתי את חיי סביב מטרה שטחית ללא מוצא, שמוכנה לתת הכול ולוותר על לא מעט, רואה בפיתוח עיצוב גנטי דרך חד-כיווני לסוף עידן האנושות, במובן ההומאני של המילה. זו שיבוש של האבולוציה, של התורה של דארווין. המוח יהיה מתוכנת להיות גאון, אין יותר סטיות שיאפיינו את האישיות המיוחדת של כל אחד. צבעי העיניים יהיו במכלול צבעי הקשת. הגוף יהיה בדיוק אתלטי מספיק ובדיוק סקסי מספיק.
לא נוכל לזהות את המוצא של השני, צבע העור יהיה מעורבב על ידי המחשב. אנשים יגברו על הגובה הפוטנציאלי שלהם. יהיו ג'ינג'ים מערב הסעודית עם עיניים סגולות ויכולת ענטוז של לטינה מקולומביה והאינטליגנציה של איינשטיין.
מה שנחשב מושך הוא מה שאולטימטיבית יעזור לנו לשרוד, לפי דארווין. אבל עם הזמן גם זה יטשטש באבולוציה ונתחיל לאהוב את המגע המתכתי של ידיים רובוטיות ואת המראה הנוצץ של עיני זכוכית.
בקיצור, כולנו נהיה יפים ומחוננים ונהרוג אחד את השני.
*
בדיקת דם, צילום רנטגן, אק"ג, אולטרה-סאונג לקרסול, אולטרה-סאונד לבטן – והכול בשבועיים.
[I reached my goal. I fucking reached it.
After all this, it feels worthless.
Gotta keep going.]
And there’s nowhere to go...
[Snow ((hey oh)) – Red Hot Chili Peppers]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאבדת מציאות