באת, קראת, הגב/י!
כבר לא פרטי - זה נהיה פורנבלוג, אני יודעת. אבל זה רק כי אני צריכה לזכור איכשהו את כל זה... במיוחד לעת זקנה... וזה לא שיש לי סקס. מה שיש זה מה שפה. נדיר אבל איכותי (ברובו)(בשאיפה) |
| 12/2008
כאילו הכל טוב
שאני מרשה לעצמי להתעצבן על נותני שירות, בא האינסידנט הבא להזהיר אותי להמשיך ולעמוד על המשמר, שהרי שום דבר לא מובן מאליו והמגדל שאני בונה בכל יום, יכול להתמוטט בכל לילה.
אתמול, התחיל כמו כל שבת אצל אמא, ברוגע סטואי. באתי לנופש והתעקשתי לשמור עליו. ביקרתי חברה, אכלנו גלידה עם הילדים, אח"כ שתינו קפה אצלה, אח"כ ביזבזנו הרבה יותר מדי כסף על צעצועים ומשחקי מחשב. ארזנו את עצמינו לארח"צ מצויין ושנת צהריים שבאמת שאין שום סיכוי לקיים אלא רק אצל אמא.
התעוררתי משנת הצהריים בבהלה. מיקה התעוררה בבכי והיה חושך. היה נדמה לי שאמצע הלילה והייתי צריכה לחזור הביתה מזמן. אחרי כמה דקות התברר שרק 6 בערב, אבל הבהלה לא עזבה אותי. ארזתי את כל התיקים. קיפלתי את כל המצעים. דחקתי בילדים, נו כבר.
לא מצאתי את הארנק.
שפכתי את כל התיקים. הוצאתי את כל מה שהיה באוטו ומה שלא היה באוטו. נסעתי בחזרה לכל חנויות הצעצועים והשארתי מספרי טלפון לכל הקופאיות וכל המאבטחים. ביטלתי את כל הכרטיסים. וכל זה בעודי דוחפת את הפאניקה עמוק עמוק למטה כי הרי לא קרה כלום. קצת טרחה בירוקרטית.
כשכלו כל הקיצין, נסענו הביתה.
הדרך התארכה עד מאד. בהתחלה לא ירד עדיין ממש גשם, רק דוק של עוד-מעט-גשם או בעצם של היה-פה-גשם-לפני-רגע, כיסה את זגוגיות המכונית והקשה על הראיה והמכוניות האטו בחדות מ- 140 ל-80 במסלול השמאלי וברחו בבהילות ל- 100 שקט ובטוח בימני. מכוניות חתכו אותי מימין ומשמאל ובכביש החלקלק, ניצלנו מתאונות רבות אבל לא מעיקופים. המחלף החדש באשדוד עדיין מוזר לי למרות כל הפעמים שנסעתי בו מצפון דרומה ומדרום צפונה וממזרח לכל הכיוונים. הפעם לא ראיתי את הפניה הנכונה ונסעתי עד אשדוד כדי להסתובב.
כשהגעתי לכביש החדש והמהיר וחשבתי שזהו, מעכשיו ועד הבית - חצי שעה שקטה וחלקה, שוב הייתי שאננה מדי ונכנסתי לענן עשן שהוציא הרכב שלפני. שוב הוא עצר בחדות ואני הייתי חייבת לברוח.
האשמתי את הארנק, שבזכותו ניצלנו. אבל אולי אם הייתי יוצאת יותר מוקדם, היינו מקדימים את הגשם וכל הסיוט הזה היה נמנע.
היום בבוקר, פתחתי את דלת האוטו והנה הוא נח שם, ברווח שבין המושב והחוץ, כאילו כלום לא היה.
לא לפחד כלל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
