באת, קראת, הגב/י!

אני צריכה לנקום בבהמה אחד שעשה לי עוול גדול.

לא סתם עלבון אלא ממש עוולה נבזית ומגעילה. כזו שקשה לשכוח.

אני צריכה לנקום, כי הסיפור הזה מציק לי. לא נותן לי מנוח. וזה לא אופייני לי בכלל. בד"כ אני מגלה גמישות נפשית ושוכחת כל עלבון, כאב לב או צרה. עם קורטוב של אגו מנופח, והרבה הומור, מתגברת באלגנטיות ושוכחת אבל העניין הזה, לא מרפה.

אפילו שכבר עברה יותר משנה

אפילו שאני כבר לא בקשר עם אותו בהמה

אפילו שעזבתי את המקום

העניין לא מרפה.

אם הייתי יודעת שזה לא היה בכוונה, שזו מעידה רגעית, לא היתה לי בעיה לסלוח ולשכוח אבל בגלל שאני יודעת טוב מאד שהוא בהמה וזו היתה תקופה שבה הבהמיות יצאה נגדי. אני לא מסוגלת לשכוח.

עכשיו, מילא שהוא גרם לי נזק וצער והלבין פני ברבים, זה שאני לא מסוגלת לשכוח ומתעסקת עם זה עד עכשיו - זו הבעיה האמיתית וכדי לשים לכל העניין הזה סוף, אני צריכה לנקום.

המשך יבוא...