לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באת, קראת, הגב/י!


כבר לא פרטי - זה נהיה פורנבלוג, אני יודעת. אבל זה רק כי אני צריכה לזכור איכשהו את כל זה... במיוחד לעת זקנה... וזה לא שיש לי סקס. מה שיש זה מה שפה. נדיר אבל איכותי (ברובו)(בשאיפה)

כינוי: 

בת: 52

Google: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2011

גרסת הנערה


ראיתי אותו בקפה דה מרקר. הוא כיכב את אחת התמונות שלי וכתב פוסט נחמד וגם היה סקסי בתמונות במין דרך לא מודעת לעצמה, אז עניתי לו, אפילו בנועזות לא אופיינית לי. אחרי כמה התכתבויות כאלה, קבענו בנורמה ג'ין. לא להיום, לעוד שבוע וסתמנו. ביום הפגישה רק כתבתי לו איזה שטות כדי לוודא שיבוא או לתת לו אפשרות להתחרט.

הוא לא גרוש ולא פנוי אבל הוא גם לא משקר ולא מתנצל וזה מספיק טוב.

 

הגעתי בדיוק, על הדקה והתרגשתי מידי והפרצוף שלו כשראה אותי לא מצא חן בעיני ולא ידעתי איך לפרש אותו.

הוא חיכה לי מחוץ לפאב והוביל אותי פנימה וזה הקסים אותי מיד אבל גם הביך והייתי חייבת איזה אלכוהול כדי לחזור לעצמי.

הזמנתי בירת שוקולד כהה שהיתה דווקא די טעימה, אבל טעמי שוקולד שהובטחו, לא הורגשו בה והוא הזמין בירה בהירה ופטפטנו די בפתיחות. הוא סיפר על ההתנסויות המיניות המגוונות שלו ואני קיטרתי על שוק הבשר וניסיתי להיות נינוחה. מדי פעם, כשהסתכלתי למקום אחר והחזרתי את המבט אליו, קלטתי רעב בעיניו.

אהבתי את הרעב הזה ורציתי לשביע אותו בי.

שתינו

ופטפטנו

ושתינו

הוא הלך לשירותים וכשחזר, נגע בכתפיים שלי במיני מסאג' שעשה לי צמרמורת וחשק לעוד.

ושתינו ופטפטנו ושתינו והזמנו חשבון והוא שילם ואפילו לא הצעתי להתחלק כי באמת היה חשבון פצפון.

הלכתי לשירותים ובתא מאד מואר, מלבד אסלה מתבקשת, היתה גם כורסא אדומה. סיפרתי לו בפליאה והוא מיד ניגש לבדוק ונשאר שם כמה דקות. מעניין על מה פינטז...

 

יצאנו החוצה וליד הג'יפ הוא התקרב אלי לנשיקה. וואו - איזו נשיקה זו היתה. הוא אכן השביע את הרעב ממקודם.

הידים שלו החלו לשוטט מעלה והלשון השרירית שלו טיילה מטה והוא ינק את הצוואר שלי בנקודה רגישה כל כך ומוטט אותי סופית. הייתי שלו ומה שירצה יעשה בי. והוא רצה לטעום לי את הציצ. שלף אותו וליקק את הפטמה הזקורה וינק בה עד שנשפך לי עונג מהאוזניים ולא הזניח גם את השניה.

לבשתי שמלה קצרה כך שלא היתה לו שום בעיה להכנס אל מתחת לתחתוני ולחפון לי את התחת, לדחוף לי אצבעות ולדגדג את הדגדגן בו זמנית, לעצור לי את הנשימה בנשיקה חייתית ולהזרים אלפי פולסים עוצמתיים מכל איברי הגוף ישירות אל המוח. פולסים שצעקו לי - סקס! סקס! סקס! עכשיו!

ורציתי אותו עכשיו ולא עניין אותי שאנחנו באמצע הרחוב ומעלינו פנס שמאיר את ההצגה הכי טובה בעיר.

אבל אז הגיעו חבורה של בנים שרצו, באופן טבעי, לנסוע הביתה ברכב שלהם שבמקרה חנה בדיוק ליד הג'יפ. התאדמתי כולי ובשניה גלשתי אל תוך הרכב כשאני מסתירה את פני עם הידיים וממהרת לסגור אחרי את הדלת. הוא נשאר בחוץ לחייך חיוך זורח ולאסוף את גילויי ההערצה.

כשהם נסעו, נתתי לו לפתוח את הדלת ולקחתי טעימונת קטנטונת מהלפיד הבוער, שנשאר בוער במפתיע, למרות הקהל האוהד. 

 

בטח אין לך קונדומים, בא נקרא לזה פרומו ונקבע ליום אחר. דווקא יש הוא חייך והוציא 2 (אופטימי :)

אי אפשר אצלי. אצלו, רחוק מדי, איפה איפה איפה ניתן ללהבה הזו להתפרץ.

הוא נשכב עלי באוטו וטעם אותי בלשונו כבר רציתי לשקוע לתוך העונג המדהים אבל הגיע קהל נוסף וזה הספיק לי. עברנו לאוטו שלו ונסענו למצוא מקום אינטימי יותר. תוך רגע וחצי (לא שהיתה לנו סבלנות לחפש יותר) מצאנו סמטה חשוכה ונטושה ונכנסנו בה.

הוא שלף אותי מהאוטו

ושלף את תחתוני מעלי

ושלף את הזין היפיפה שלו, שהייתי חייבת לבלוע שוב אבל הפעם לא בפי.

הוא הלביש את הקונדום במיומנות והרים אותי לפוזה מגרה. הסתובבתי, הוא סובב אותי חזרה והשכיב אותי על מכסה המנוע. כרכתי את רגלי מסביבו וינקתי את הזין שלו אל תוכי.

לא רציתי שיגמר אבל כמו כל דבר טוב, הוא גמר וניפח את הקונדום לבלון כחול כדי לוודא הריגה.

נעמדתי

הוא חיבק אותי חיבוק ארוך ועוטף. הרגשתי שאני יכולה לטבוע בחיבוק הזה ולהתמוסס לתוכו בשניה.

נסענו כל אחד לביתו ואי אפשר היה לגרד לי את החיוך מהפרצוף.

 

למחרת בצהרים, הבית היה ריק ונעים

שחזרתי בדמיוני את הארועים וגמרתי שלוש פעמים :)

 

נכתב על ידי , 5/8/2011 01:20  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



29,420
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , סקס ויצרים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבילי לום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בילי לום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)