באת, קראת, הגב/י!

הגיע היום הבוקר לדירתי

גבוה ומכוער כמו שזכרתי

פטפט אותי לדעת

ואז החל לגעת

חיבוקים חמים ועוטפים

קרא לי בשם שאמא שלי וסבתא שלי קוראות לי

נישק אותי נשיקות קטנות קטנות ורכות

על שפתי

ולחיי

על שתי עיני

על מצח וסנטר

כמו שאני מנשקת את ילדי

כמו שילדי מנשקים אותים חזרה ברגעי עדנה יתרה

ואני

נהייתי רכה נימוחה ומתמסרת לליטופיו ונשיקותיו

וכשחפן את שדי והתפעל מהם מאד, התמלאתי רעד וגל של עונג גדול פעם בי, ממרכז הווייתי ועד קצות אצבעותי 

הוא שתה אותי ואכל ולא שבע ומלמל באזני מתיקויות דבשיות פרחוניות מרפרפות

עד שגמרתי בכל כך הרבה דרכים 

כמה וכמה פעמים

וכולי התמלאתי ליאות עדינה.

נחנו מעט ודיברנו הרבה. הוא איש עצוב וחרדתי וברוך כשרונות שלא מודע ליכולותיו או שיכולותיו מרוסנות על ידי פחדיו ואמונותיו, ששם את עצמו בסוף כמו שהייתי אני לפני שאמרתי די. ליטפתי אותו וערסלתי אותו והכנסתי אותו לתוכי עד שגמר בקול גדול וחיוך ענק האיר את פניו.

לפני שהלך הכנתי לו ארוחת בוקר קטנה ופשוטה. חביתה וירקות פרוסים מוזלפים שמן זית ולימון, לבנה וגבינה עזים חריפה. בפולניות בסיסית הוא מחה קלות ואז אכל בתאבון ורץ לענייני ילדיו ואני סגרתי אחריו את הדלת בחיוך רחב ועמוק.