טיקל טיקיי. ת'טיקיי לא צריך. נותרו רק 200 עמודים באנגלית צפופה
ואני פה. במקום.
יפטרו אותי עוד לפני שממש התחלתי.
תנו בצפירות הרגעה, זה נשמע כמו סינית גם לי. זה גם נקרא כמו סינית.
סינית אנגלית כזו.
משהו פשוט כמו סצנת הפתיחה ב- ALIAS היום. סקאלי ומאלדר רוכבים על אופנוע, שניה לפני שמתנגש ברכב, היא יורה בלון שנדבק למטוס טס מעל ומושך אותם אתו (זה F-15 לא זה ספיטפייר).
בסצנה הבאה, הכל טוב וכלום לא קרה.
כאילו לא היתה לפני רגע הסצנה המופרכת ועם זאת המרתקת ביותר מסוגה.
ומה תגידו על האלמנה השחורה. זיון אחד היה לה מתחילת הסדרה. אחד.
בתחילת הפרק גמרה סוף סוף ובסוף הפרק תקעה בו סכין. שתתנזר, יותר בריא לה. ככה מוציאה את כל האגרסיות על הבד גייז.
ל- timeout יש אתר חדש (אין לינק, לכו עם האינטואיציות). הזמנתי ספא וכרטיסים. לא בטוח שאגריל, אבל כבר הגרילו אותי פעם וקיבלתי את ישנה של יושימוטו. הצטרף אחר כבוד לערמה ליד מיטתי.
יש לי הרגל מעצבן, לא להתחיל ספר חדש בעודי קוראת אחר (נאמנות כזאת, באה יחד עם "לא לעזוב עבודה כל עוד לא מצאתי חדשה"). אלא אם כן, הקודם הינו בלתי קריא בעליל (למשל שר הטבעות). תקנות בית השיכר אינו בלתי קריא אבל גם אינו מהנה במיוחד. מלכוד.
הערמה ליד מיטתי הולכת וגבהה, בעוד אני נתקעת על תקצירים: פוסטים, טורים, כתבות קצרות במיוחד, שום דבר שדורש ריכוז גדול יותר משל אמבה. גם לילדים אני מקפידה לקרוא לפני השינה, שירים. היום שוב את צ'וקובסקי. מתורגם.
נרדמו מפוחדים.
לילה טוב.