באת, קראת, הגב/י!

"בלילות הקיץ החמים

שום דבר אינו קורה"

מה ביקשתי? מעט אמת בפרסום. זה קשה?

בלילות הקיץ הרבה דברים קורים ורובם עם חלון פתוח. בעיקר כי חם ולח וחם יותר ורוצים להכניס מעט אוויר פנימה.

הבעיה, שיחד עם אוויר נכנסים אורחים.

דירתינו הקטנה, ניצבת בקומה ראשונה, על עמודים ומתחתה גינה.

מזגני כל הקומות מעלינו, כולם, מטפטפים טיפות מים זעירות, דרך צינורות קטנטנים, הנמתחים מהמזגן למעלה ועד הגינה שתחת חלונינו.

כך באיטיות זריזה להפליא, נקווית לה שלולית מים זעירה, שהולכת וגדלה, גדלה ומושכת אליה את חרקי חולון כולה.

באים לבקר בשלולית: זבובונים קטנים, יתושים זערורים, פרפרי לילה טרודים וגם תיקנים.

כולם שותים מי מזגנים ואח"כ קופצים לבקר בדירה למעלה.

זאת עם החלון הפתוח והאור.

אני, לא אכפת לי אורחים אבל אלי הטמיע משחר ילדותו סלידת חרקים.

לא אכפת לו מעופפים או זוחלים, את כולם הוא שונא באותה המידה.

אמא שלו, היתה נעמדת על שולחן וצועקת חזק

ג 'ו ק.

וכל ילדיה, מזנקים אחריה, מי על כיסא, מי על שרפרף ומי ננעל בשירותים. (מי באמת?)

התנייות ילדות חולפות לאט, אבל גבר כמוהו, לא יאה לו לצרוח ג'וק. הוא קורא "ב י ל י    ג' ו ק" במקום ומבקש יפה לטחון את הממזר אבל לא עם הנעל בית שלו וגם לפנות את הגופה.

זאת החלוקה בבית. אני אחראית על הזוחלים אלי KILL BILL, את המעופפים

באחד האמשים הללו, חזרתי הביתה מעמל יומי. הבית ריק היה ומיותם ורק כפכף אחד בודד (שלי), היה מונח בעקמומיות במרכז הסלון. מה עשיתי? פיניתי את הגופה כמובן.