באת, קראת, הגב/י!

זה התחיל עם הודעה דיסקרטית מהבוס הגדול, שהבוס הקטן יעזוב אותנו עוד מעט - עצב גדול.

אני תלויה בקטן. הוא מנטור שלי במקום הזה. איש שיודע הרבה ונחמד עד מאד לעבוד אתו. נתן לי הרגשה נוחה במקום החדש, כאילו לא הכל עוד תלוי בי, שיש לי תמיכה, שמותר לי ליפול קצת. כשילך, עוד מעט, אפחד מטעויות, לא אקח סיכונים. בעייתי.

זה המשיך בנזיפה מהבוס הגדול (של המקום הקטן), ביום חמישי על הבוקר. נזיפה שהשאירה אותי עגמומית במשך כל היום, למרות שנאמרה בחיוך ובמן רוח טובה או לא לגמרי רשמית כזו.

אלה הנזיפות הכי ערמומיות. קחי לתשומת ליבך אבל לא ללב. לקחתי.

כמה טוב שיש את מרב להשבר בה

וכמה טוב שיש עוגת שוקולד של חיים כהן להתנחם בה

מחממים את התנור לחום בינוני-גבוה (200 מעלות) ומשמנים תבנית קפיץ בקוטר 26 ס"מ .

שמים 150 גרם אגוזי פקאן קלופים, בשקית ניילון, סוגרים, ועוברים על השקית במערוך פעמיים או שלוש, כדי לשבור את האגוזים לחתיכות גסות ("אמא אמאאאא, תני לעזור" "טוב תשברו את האגוזים" {אמא שלי היתה נותנת לי לקלף שום וגם זה מגיל 12} {יש דבר כזה כינון סוגריים ??? עכשיו יש} יונתן בפטיש שניצלים, הילה במערוך ועכשיו להחליף. איך שאני מטפחת בהם חדוות הרס מגיל צעיר).

ממסים 300 גרם חמאה בסיר קטן ומכבים את האש. מוסיפים 300 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות ("אמא אמאאאא" - הם שברו. ילדים יעילים) ו- 3 כפות סוכר ומערבבים בכף עץ עד שהם נמסים ומתקבל מרקם אחיד. מוסיפים 7 ביצים בזו אחר זו, 3 כפות קוניאק ו- ½ כפית קקאו ומערבבים.

מערבבים האגוזים עם 2 כפות פירורי לחם, מוסיפים כ – 5 כפות מהשוקולד ומערבבים. מורחים את העיסה בתחתית התבנית, אופים 5 דקות, מוציאים ומצננים. יוצקים את השוקולד לתבנית, מצננים, מכסים בניילון נצמד, מאחסנים במקרר וטורפים במצבי מצוקה.

בכפית.

רצוי עם תותים וקצפת.

(דוגמה מושלמת למתכון משובח שדורש מינימום זמן טרחה)