באת, קראת, הגב/י!

ג' בוכה לי בטלפון כולה רחמים עצמיים

לפני שלוש שנים היא רצתה לטוס לארה"ב לבקר את אחותה. באחד הבנקים היה מבצע - קח הלוואה ממש גדולה, שלם 100 שח לחודש למשך מליון שנה. לקחה, בטח שלקחה. כמו גדולה. ממש גדולה. כשחזרה מהטיול, פיטרו אותה מהעבודה. כמה חודשים היא חיה על דמי אבטלה אבל החודשים עוברים בצ'יק ועבודה חדשה בשכר מינימום באה לאט. מהר מאד כבר לא היה לה איך להחזיר את ההלואה אבל חיבה לשופינג קטנטן של תיקים, נעליים וחולצות מהשוק, לא נעלמת. זה לנפש היא אומרת. בלי לשים לב היא החלה לשקוע. בהתחלה היא הפסיקה לשלם שכר דירה, אח"כ הפסיקה לשלם טלפון. אמא שלה עושה לה מכולת ומהמכתבים בתיבת הדאר ממש קל להתעלם.

אתמול פיטרו את בעלה. שוב.

שניהם לא מצביעים יותר לליכוד. הם מצביעים פרץ כדי לחיות מהמשכורת.

אני הצבעתי בשבילם.