באת, קראת, הגב/י!

ראינו היום את קינג קונג ב- DVD, שלוש פעמים ואני לא מגזימה.

התחלתי לראות אותו אתמול בלילה ונרדמתי מיד בהתחלה. בבוקר, שמנו לילדים את הסרט, כדי שיפסיקו לריב ויתנו לישון. לא נרדמתי אז ראיתי חלקים מהסרט יחד איתם ולבסוף אחד החלקים (המאסטר פיס - קינג על קצה האמפייר סטייט, נלחם במסרשמיט הרעים) תפס אותי מספיק כדי שאחזור אחורה לכל החלקים שפיספסתי.

כך יצא שראיתי את הסרט לפי סדר די מעוות - התחלה - אמצע - סוף - התחלת האמצע - אמצע האמצע - מכאן ועד הסוף - שוב את הסצנה שתופסים את קונג, עם המון הפסקות בין לבין ואז מההתחלה, בהרכב משפחתי מלא, רק כדי לוודא שאף אחד לא פספס משהו.

כבר כתבו על הסרט כל כך הרבה, כך שאין לי ממש מה להוסיף, מלבד שאין תוספות משמעותיות ב- DVD. אפילו לא גרסת הבמאי (שהיה יכול להיות קליל לבצע, אחרי כל הראיונות שהוא נתן לטלויזיה ולעיתונות בפרומושן לסרט) אלא רק איך עשו פרסומת זניחה לפולקסוואגען ושהסרט אכן סוחט דמעות ולא בסצנת הסיום אלא כשכובלים את קונג הגבר-הטוני-סופראנו-של-עולם-היורה. זו אכן סצנת סירוס כואבת. אבל לא גבר כמו קונג יאכזב. כשמשון, הוא פורץ את השלשלאות, למראה בלונדינית ענוגה ויורד לרחוב לזרוק כמה מוניות NY צהובות.

אך, איזה סרט

עם כל האלמנט