א. ביום שישי, ניגשנו לבדוק את בית הספר שאליו מיועדות פני הקטנטנים
עשו לנו תחנות. סיור שיווקי, השוויצו בנכסי הב"ס. יש כיתות מעורבות עם ילדים מוגבלים, יש כיתת חי עם שפנים, תוכנית להחצנת רגשות ואמא אחת דומעת מול ילדתה הקטנה שמקשיבה בריכוז למורה.
המנהלת עשתה קולות של נרגשת והסתובבה עם פרצוף "איזה מותק" ואני הרגשתי כמו בכיתה א'
שוב
בפעם הראשונה זה היה מספיק מפחיד
ועכשיו זה סימן שאני מזדקנת
ב. הוחלט לעשות מנוי לקאנטרי
אלי אמר הוא שמן מדי, הוא עצוב מדי, אין לו אנרגיות, הוא לא בריא - צריך
וגם יש שם חוגים לילדים והצגות בשבת, אפשר לקחת את האחינים כשיבואו לבקר
אמר ועשה, לקח לי את הישראכארט, ניגש והחתים
מיד אחרי הסיור בבית-הספר, אלי עשה לי סיור במפלציה
חדר כושר - 20 אנשים מכל הסוגים מזיעים על מכונות (לא בדיוק כוס הקפה-הפוך-גדול-בלי-קצף-שלי) בחדר מסריח ולח
ברכה מחוממת - גן ירק תחת סככת ים בריח כלור ומסביבה ילדים רוסים קטנים צועקים ממה ממה, פיסאת, קושאת, במבה
מסביב למחוממת הכלוריטית, לוייני ג'אקוזי. ובכל לווין, נחה חבורה.
חבורת בנות זקנות,
חבורת בנים זקנים
ז'ניה, בז'יז'ינה וקלארה ובג'אק ליד, זושה עם התחת למעלה עושה להן ברוגז.
והנה המאפיונרים הגרוזינים, תפסו את הג'אקוזי הכי גדול. 10 גברים ואשה אחת בחיוך מפוחד.
עלינו למעלה, ילדונת בת 16 שמה אותי מול webcam, לקחה פוטו רצח והוציאה לי תעודת כניסה. אמא שלי לא תזהה אותי, את באמת מצפה שהגורילה הרוסי בכניסה, יצליח?
כשנגמר, אלי עשה לי סיור בפיגומים.
"פה שמים מגלשות חדשות", "שם יתקנו את הדשא", "הנה, פה הילדים מתאמנים בקאראטה"
- חוג יקר, לא?
"יש גם חוגים בשבילך"
- בין 3 ל- 5 לפנות בוקר, יש?
מה מפחיד אותי?
האלמנט הבורגני