באת, קראת, הגב/י!

על ארבעה מתכנתים דיברה תורה

המתחכם, הלחוץ עם השאיפות, התם וזה שאינו יודע לשאול

המתכחם, מה הוא אומר - מה זאת הפונקציה הזו שלך? למה זה טוב בכלל? אף אחד לא ישתמש בה.

ואת פתח לו - סתום את פיך ושב לכתוב אותה. שכן, אם תענה לו לשאלותיו, הם רק ימשיכו לזרום והנה תגיע בת קול של שחרית.

הלחוץ מה הוא אומר - הרצתי את הפרוצדורה ב- production ונמחק חצי מה- data base. לא ניסיתי בטסט כי אין זמן והלקוח לוחץ.

את פתח לו - נתק את הטלפונים, כבה את המייל, הלקוח עובר דרכי ולא מתקשר איתך יותר ואם עוד פעם אחת תריץ בלי לבדוק, אתה עף מפה בטיל.

התם, מה הוא אומר - איזה יופי, לעשות את זה בכחול?

את פתח לו - עזוב צבעים עכשיו, שקודם יעבוד ובכלל תתרחק מהטורכיז.

וזה שאינו יודע לשאול - אינו אומר דבר, כי אם יוצא כל יום בשלוש וכותב חרא קוד

את פתח לו - אני שמה עליך עין, חכה חודשיים.

מינים מינים ברא אותם:

החדש - האובר אמביציוזי שבא כל חצי שעה להראות לי איזה יופי של קוד הוא כתב ואיך הלולאה מתחרזת

הארכיאולוג - שלומד את הנושא לעומק במשך חודשיים, משווה רפרנסים ברשת ומנער קוד היסטורי, לפני שפותח ב- start

את זה שעונה - לא אומרים לאורז נו, כל פעם שמבקשים ממנו לראות תוצרת

יש את זה שמעדיף את פיפא או זה שכותב עבודות סמנריון, או זה שמפתח סטארט אפ, או זה שבדיוק נפרד מחברה שלו ומתחיל עם ה-QA הכוסית, או זאת ששמה לק, או זו שבאה מסיפור אחר ובוהה במסך בעודה מתכננת דגמים חדשים של מלבוש אקסטרה אורדינר שהוא גם חולצה, גם חצאית ובצוק העיתים גם תיק לים.

יש את זה שאני שונאת במיוחד - זה שאומר לי "אי אפשר"

ויש את זה שאני אוהבת במיוחד -  זה שיודע מה הוא עושה, עושה את זה מהר ולא מפריע לי לעבוד. הטלאפט.