בא אביב
איזה ריח מסביב
בא אביב
אני יושבת ליד שולחן העבודה העמוס שלי
החלון מעט פתוח ומבעדו משתרבב ריח של אין-לי-מושג-מה מפיל
זה ריח של כל הדברים הטובים בעולם
ריח של יופי ושל שמחה
ריח ענוג של אהבה של התחלות חדשות של פריחה ולבלוב
אני לא ממש עומדת בזה
חייבת להדליק סיגריה לסלק חלק מהריח שאוכל לכתוב/ לקרוא/ לחשוב
תלתלי העשן מזכרים לי שאביב
אולי אצבע לבלונד תינוק
אסתובב בחוצות העיר עם שמלה אוורירית, תכלכלה, דקיקה ותלתלים רכים שיסתירו קמטי צחוק
כמה אני אוהבת את מרץ
אולי 31 (100%)
אני סובלת מסמפטום פרק-אחרון-של-סקס-והעיר
מבעד לכל הסאכריניות האמריקאית, מבעד לכל הקלישאות, היה בו רגע אחד של כנות. הרגע בו קארי מודיעה לפרוסקי "תן לי לספר לך משהו על עצמי- אני מחפשת אהבה אמיתית, חזקה מהחיים" (משהו כזה, איפה התמליל) זה היה רגע אחד ויחיד של כח בכל 96 (לא יכלו לסגור 100 עגול) הפרקים ההזויים של הסדרה הכה נשית הזו. רגע שבעבורו, באמת מגיעה לה האהבה שהיא כל כך רצתה, מוצאת אותה אפרוח מסכן ברצפה, מרים אותה ומיד רץ "ללכת עליה מכות". אין יותר רומנטי, שבלונאי, הוליוודי מזה.
גמרתי שלולית על הספה.