באת, קראת, הגב/י!

איך נראה כמו שומר מסך. הלינק באדיבות עוגיפלצת יחצנות (ע"ר)

אני חייבת לציין קבל עם ואומה, שחווית המשתמש בחדר כושר, היא לא משהו ואני נותנת פה דעה מלומדת.

ככה, ניסיתי מגוון אינסטרומנטים, בכמה מועדים שונים, על עצמי ותוך צפיה באחרים והריני לציין כי:

הליכון זוכה רשמית בתואר - המכשיר המשעמם ביותר בעולם תואר משנה - ס. מכשיר מעצבן ביותר (מיד אחרי הסטפ החשמלי).

משעשמם ביותר, יען כי, באמת? כמה מעניינת יכולה להיות הליכה מונוטונית מול אותו הנוף באותו מקצב ואותו ריח מזגן.

בחמש הדקות הראשונות על ההליכון, אני מרגישה מטומטמת. באמת. וזה שיפור. לפני חודש, הרגשתי ככה במשך כל האימון. לאט לאט אני משפרת זמני הדחקה. אחרי חמש דקות אני בוהה בבריכה מולי. הי הנה איש שוחה. הנה עוד איש שוחה. הנה ילד טובע. מעניין.

אחרי עשר דקות, אני מתחילה לפזול לצדדים. מימיני זקן קרח פיסח, מתרגל הליכה במהירות 3.5 קמ"ש. גונח ונאנח, כן, החיים קשים. מאחוריו שרירן תורן בונה כנפונים ומזיע את סביבתו לדעת. משמאלי אישה במשבר 40, מנסה נואשות לחזור לנעוריה. הן מצליחות הזונות. ומיד מאחוריה הכוסית התורנית נותנת לה בראש, מוציאה לה עיניים ולכל האחרים לשון.

טוב, ככה עוברים עוד כמה דקות.

עכשיו אני מתחילה לשחק בכפתורים.

מעניין מה עושה הכפתור הירוק הקטן הזה?

הופ, המהירות עולה, צריך לרוץ - לא טוב לרוץ. רגע, הכפתור הירוק השני? מהירות יורדת, יופי שוב משעמם.

אני מעלה שיפוע

מורידה שיפוע

בודקת כמה קלוריות שרפתי. 6.

הנה כפתור אדום. מעניין מה הוא עושה?

בום. המכשיר נעצר באחת ואני חוטפת סחרחורת של החיים - זה למה מעצבן. וגם כי נעצר בעצמו (בחיי לא נגעתי בכלום) אחרי חצי שעה. הי, אני צריכה 45 דקות על התופת הזה. עכשיו הכל מהתחלה. ש ע מ ו ם.

יש עוד מכשיר דבילי. לשרירי הצד בבטן. כל אחת שמתאמנת עליו ומשום מה רק בנות נוגעות בו, נראית כמו כבש מובל לשחיטה. ניסיתי אותו פעם פעמיים ולא הבנתי על מה ולמה היסורים.

אז היום ביקשתי הדרכה.... הבנתי.