באת, קראת, הגב/י!

אמרו לי "לכי לשינקין"

שבעת קרבות קניון הייתי, אז הלכתי לשינקין.

התחלתי אותו מהסוף, כדי לא למעוד על ילדות פריפריה קטנות עם בטן בחוץ.

נכנסתי לרונן חן ופגשתי מוכרות מתעלמות והרבה יותר מדי שמאטעס דרק עם תווית עיצובית. המשכתי הלאה.

נכנסתי לחנות הודו שיק. אני אוהבת ויסקוזה ושיפון, אז נשארתי קצת ומדדתי קצת. שום דבר לכתוב עליו.

ואז ראיתי את אלי שמצא חניה ואחרי שמצא חניה, מצא גם אותי (הוא תמיד מוצא אותי).

ידעתי שיהיה טוב.

נכנסנו יחד לחנות קטנה וצבעונית. שם היא היתה.

שמלת סטרפלס שחורה ארוכה מבד נוזלי וגולש כאשר אהבתי ומעליה קימונו שיפון, פרחים צבעוניים וגדולים על רקע שחור. נראתי דקה, תמירה ויפנית. השמלה המושלמת לחתונה של אחותי.

אח, איזו הקלה. סלע גרניט פורצלן לי מהלב.

בא השלום והשקט

שמחה, ששון ואחווה

אהבת עולם ורוגע

על נפשי הדוויה