באת, קראת, הגב/י!
כבר לא פרטי - זה נהיה פורנבלוג, אני יודעת. אבל זה רק כי אני צריכה לזכור איכשהו את כל זה... במיוחד לעת זקנה... וזה לא שיש לי סקס. מה שיש זה מה שפה. נדיר אבל איכותי (ברובו)(בשאיפה) |
| 3/2007
הסיוט שלפני פורים
השנה, פרסמה "כפר השעשועים", כפולת עמודים בכל השבועונים, היומיים והמקומיים, עם שלל התחפושות שייבאה מסין. הילדים לא אחרו להגיב וכבר בפרסום הראשון, אולי חודש לפני החג, בחרו כל אחד את תחפושתו.
ה' בחרה את המלאך הלבן ו-י' בחר דיג'ימון.
לא
פוקימון
לא
ספיידרמן
לא
לוחם פופולארי עכשוי אחר (אני כבר לא עוקבת).
הבנתי מייד מה קורה פה והחלטתי באומץ, לדחות את קניית התפושות לרגע האחרון (בעצם זה היה רק תירוץ, אבל מנומק).
טעות
בשבוע שעבר, הוא שמע שאביעד מתחפש לשלד ורצה מייד גם.
בשבת נסענו לצפון ועצרנו ב-M הדרך לאכול.
טעות
הילד ראה תחפושת של אינוייאשה והתאהב. היינו עייפים ולא התחשק לנו שימדוד אז מכרנו לו תירוץ שאין במידה שלו והמשכנו לסוע.
טעות
שלשום החלטתי שהגיע זמן חריש. עברנו את כל החנויות בעיר וגם כמה קיוסקים שפתחו דוכן לקראת ההיסטריה ההמונית אך אבוי, מאוחר מדי. מסתבר שתחפושת המלאך היא להיט היסטרי. הצלחנו למצוא רק כנפיים והילה והחלטנו (ז"א החלטתי) ששמלה לבנה כבר נמצא בבית. אינוייאשה לא היה. חשבתי שזה מדליק שהילד יתחפש למלאך המוות עם שמלת שלד והילדה למלאך לבן, אבל השלד היה בפורמט של שמלה והקיטורים, ההתבכינויות וההתקרצויצויות, שגעו אותי לגמרי.
אתמול הקוסם עשה חריש משלו, בלי הילדים אבל עם אופנוע. מסתבר שככה קל יותר, כי הוא מצא אינוייאשה אבל לא שמלת מלאך.
בבית גילינו בתדהמה, שבלי הילדים זו טעות. האינוייאשה היה גדול מספיק בשבילי וממש גדול מדי על הילד.
אני מיואשת
החג מחר
הילדה לא מרוצה משום שמלה שיש בבית ושום פרס או עונש, לא מסיח את דעתה
הילד לא מוכן בשום פנים ואופן ללבוש את האינוייאשה הכי יקרה בעולם שקנו לו
שישארו בבית מצידי
את זה גיליתי ממש עכשיו. זה הצחיק אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
