באת, קראת, הגב/י!

פגישה אישית עם בוס חדש ובהמתי במיוחד

בוס חדש ובהמתי במיוחד (יכונה להלן בקיצור בחו"ב): אז, כן, בילי, מה את רוצה לספר לי

אני: מה תרצה לשמוע

בחו"ב: מה הרקע שלך?

אני: התחלתי פה לפני כמה חודשים טובים, עשיתי 4 פרוייקטים. חלקם מוצלחים יותר וחלקים מוצלחים פחות. למדתי ככה וככה, עשיתי את זה ואת זה, הייתי פה ושם.

(רגע.. עוד מעט פואנטה)

בחו"ב: כמה זמן ולמה עזבת?

אני: שנה בד"כ, מסיבות שונות ובעיקר ככה. כי נגמר לי.

בחו"ב: ולאן את רוצה ללכת הלאה?

אני: לעשות ניהול מוצר. להיות מנהלת מוצר.

(הנה באה פואנטה)

בחו"ב: שמעי, אני יש לי אינטואיציה לאנשים, כזה אני, אינטואיטיבי ואני אומר לך, הקשיבי היטב, יש לך בעיה חמורה. את מתקשה ביצירת כימיה עם לקוחות.

שמעי, את חייבת לקחת את זה בחשבון. (הוא קם למשנה תוקף) הקשיבי, את צריכה ליצור כימיה עם לקוחות. שמעי ,את צריכה ליצור אמון עם הלקוחות. שהלקוחות יאכלו מכף ידך. שמעי, קחי אותי למשל (מתחיל להתהלך בחדר) אני קורא אנשים תוך שניה. רכשתי השפעה זו בשנים רבות של אימון. אני יכול להשפיע על כל אחד לעשות כל דבר. שמעי לי, בתפקיד כזה, את צריכה לנהל את הלקוח, לנווט את הלקוח. וכך זה ממשיך... -שמעי-  וממשיך... -הקשיבי-  וממשיך..

ו-מ-מ-ש-י-ך

אני מהנהנת בראשי, סותמת את הפה, מחייכת חיוך קטן, שלא יעצור את השוונג באמצעו חלילה.

ואז, אני תופסת את ואזת הזכוכית, מטילה אותה בקשת מושלמת למרכז פדחתו ונובחת על גוויתו המרקיבה

חוצפן! לי אין כימיה? לי? ראה איזו חביבה שאני :)

בסוף הוא אמר "יש לך מוצר, את יכולה לעשות ממנו אימפריה. לכי על זה"

הוא צודק בזה. אולי באמת הוא מבין משהו.