באת, קראת, הגב/י!

     כשנוסעים לאילת דרך מצפה רמון (או בחזרה) הנוף משגע. בניגוד לנסיעה דרך כביש הערבה, שהיא חדגונית, משעממת ולפיכך מועדת לתאונות או דוחות, הנסיעה דרך רמון, מענגת. יש מנער צבעים רחב באדמת הערבה הזו ועכשיו במיוחד, הכל מכוסה בפלומה ירקרקה.

נאות סמדר, כשעה מאילת, מפתיעה ביופיה. היא ניצבת באמצע המדבר, כמו מרבד צבעוני של שדות בגבהים שונים. קווים אופקיים של שדה נטוע, נקודות של מטע נמוך, מעל הכל קווים אופקיים של עצי תמר ומסביב הרבה מדבר צהוב, חום, כתום ולקראת השוליים סגלגל.

הנגב מדהים - חבל שלא עושים ממנו יותר. קולגה סיפר על חבר שעוסק בחקלאות בערבה. כן - חקלאי בערבה. סיפר על תעשיה מדהימה ושפע זמן פנוי, ניצול של עשרות תאילנדים ועושר מופגן. פלפלים בחממות שנמכרים באירופה ברווח של 15 שח לקילו, מרחבים עצומים, רכב שטח לכל בגיר, נשים יושבות בבית ויולדות גדודי ילדים כי אפשר ובכיף. ההי טק של החקלאות בערבה.

יש איזור שטוח ומישורי, שתמיד כשאנחנו עוברים דרכו, מזכיר לנו שצריך להיות בו קזינו. אני יודעת איפה יהיה שדה תעופה קטן ואיפה האגם. איפה המלון המרכזי ואיפה מתחם הספא. יהיה שם מתחם נפרד לילדים ובקתות לריכוז ושתיקה.

אולי לא יהיה קזינו.

מסביב לרמת חובב יש עיירת פחונים בדואית לא קטנה בכלל. כשאני רואה הצטברות כזו של התיישבות שנראית לכאורה ספונטנית, אני מחפשת את מקור השפע. רמת חובב זה מפעל מסריח. לא תענוג גדול. אולי הם מתחברים פיראטית לתחנת החשמל שליד ולצינור של מקורות, אולי מתפרנסים ממחזור המזבלה ואולי פשוט לא גירשו אותם משם אז הם נשארו. יש שם פחונים עלובים אבל גם כאלה המוקפים סבך עצים וג'יפים שהיו נוצצים עד סופת החול האחרונה וב- 140 קמש שחלפנו לידם, תפס לי את העין, חבל תליה עם שלל בגדים ליבוש באדום, כתום וורוד. כתם צבע בוהק במדבר הפחונים האפור.

הבדואים מציפים את באר בשבע. את האוניברסיטה, בית החולים והמכללות, לא רק את השוק ושוק הפרוטקשן. הם לומדים מאיתנו ומדי שנה, פירות הלימוד שלהם נראים לעין. על קירות פחון קרוב לכביש, ראיתי גרפיתי באנגלית.

אולי טוב שלא עושים מהנגב יותר. הוא נשאר טבעי, נקי. אוטוטו, הריאה הירוקה היחידה שתותר לנו. כן, יש אירוניה בנסיון הזה שלי, לקרוא לנגב - הריאה הירוקה, אבל גם אמת. למרות רמת חובב, למרות מפעלי הכימיקלים והרעל, בשטחים הנקיים של הערבה, עוד אפשר לנשום אוויר לילה קפוא וצלול.

מעט אחרי שיזפון, אחרי נסיעה של שעה בערך, בכביש ריק לחלוטין, ראינו רכב חונה בשולים ולא רחוק ממנו, באמצע הכביש, ממש על קו ההפרדה בין הנתיבים, שועל מדבר קטן וצהוב יושב ומגרד מאחורי האוזן.